באותו יום – הקדמה

באותו יום הפכתי למלכת הכיתה.
באותו יום התנשקתי.
באותו יום עשיתי דברים שלא הייתי אמורה לעשות.
באותו יום הכנסתי יותר מדי שתייה לגופי.
באותו יום קיבלתי את מה שכולן קיבלו חוץ ממני.
ואני אפילו לא יודעת איך זה קרה!
הרי רק לפני ארבעה חודשים הייתי החנונית הפיצקית שכולם צחקו עליה בגלל שהיא עוד לא קיבלה מחזור.
הייתי הזאת שמקובלים היו מנצלים אותה בשביל להעתיק שיעורי בית.
הייתי הזאת שמפחדת לפתוח חשבון אינסטגרם.
הייתי הזאת שהיו מוציאים אותה מכל הקבוצות ווצאפ הכיתתיות.
והיום, היום אני עם אחד החתיכים בחדר מבודד, נראית לא כמו שאני תמיד נראית!
בלי המשקפיים שלי, בלי הנעליים השטוחות שלי, בלי החצאיות הארוכות שלי.
הרגשתי שאני בעננים.
הרגשתי ממש מרוצה, שפתאום … מתייחסים אלי.
אבל לא הרגשתי טוב עם עצמי.
הרגשתי שעשיתי את כל זה רק בגלל אבא שלי.
רציתי שהוא יהיה מרוצה ממני.
שלשם שינוי אני יוצאת מהבית ולא מסתגרת ובוכה בגלל מצבי החברתי.
אמא? לי אין אמא.
היא מתה.
לא באלי לדבר על זה.
אז בקיצור, באותו יום החתיך של השכבה ישן איתי.
אני מרוצה, אבל לא מרוצה מעצמי.
_____________