אני לא סינדרלה-פרק 9

בפרק הקודם:
חג המולד הגיע. הייתי על הגשר ופתאום ראיתי את רון.

הופתעתי לראות אותו:"רון…? מה…?" רון הסתכל עליי ואמר:"את משהו מיוחד אמילי! ואני באמת רוצה להפסיק להסתכל על העבר." "מה פתאום אתה מחבב אותי ?" שאלתי והסתכלתי הסבעיניו:"כי אני התבגרתי אמילי,אני כבר לא ילד,את אמורה להבין שאני בא ומתנצל על העבר!" "רון נשברתי באותו יום ואני לא יודעת עם אתה יודע איך הרגשתי." אמרתי בהחלטיות:"יו אמילי,די תשכחי מזהQ אנחנו בני 21 לא 14. אני יודע הייתי מגעיל אבל תשכחי ממה שקרה אני ממש ממש מתחרט על זה" "ומה פתאום גרם לך לאהוב אותי?" "אני לא אוהב אותך…אני מחבב.." "אתה לא עונה לי על השאלה!" כעסתי:"אני לא יודע,את שונה וזה מה שאני אוהב שלא כולן אותו הדבר. כולן רק תופסות פוזות אבל אותך זה לא מעניין וזה מש שבאמת משך אותי לכיוון של לאהו..לחבב אותך.." אמר רון בביישנות. חייכתי קצת והסתכלתי בעיניו:"ומה יקרה עם אני יישבר ממך שוב? עם ניהיה חברים ופתאום תחליט שזה לא עובד?" הוא אמר:"בואי ניתן לזה צ'אנס…אני לא יודע מה יקרה בעתיד…" הוא הביא לי יד וטיילנו יחד ודיברנו על אחד השני. על חיינו והיה ממש כיף. מאוד נהנתי מהטיול הזה.טיילנו בערך עד השעה 10 בלילה. נכנסנו חסתם איזו מסעד קטנה ושתינו מילקשייק. הוא לא הפסיק להצחיק אותי ולא חשבנו על העבר. הוא עשה לי את החג! הוא דיבר כל כך הרבה עד שכבר לא היה לי איכפת ממש שהוא אמר פשוט הסתכלתי עליו והרגשתי איך אני מתחילה לגלות כלפיו אהבה,בכלל שחכתי מהטינה שהייתה ביננו,יותר נכון ביני לבינו. השעה הייתה 2 בלילה ורון נפרד ממני לשלום. הלכתי לדרכי והוא הלך לדרכו.
לא הפסקתי לחשוב על מה שקרה הערב. אבל,עדיין הייתי עצובה ממה שקרה לי בטי.
כל הלילה זימרתי לי. היה לי כל כך הרגשה חלומית שאין כמותה.
הייתי בעננים,וכל כך רציתי להתעורר לעבודה.
קמתי מוקדם בבוקר והתקלחתי ציצחתי את השינים במשך 5 דקות בערך..אכלתי ארוחת בוקר קצרה שמתי עליי את שמלת העבודה שלי ויצאתי במהירות מהבית. נכנסתי למכונית הסתכלתי מסביב וזימרתי שיר. הגעתי לדיינר ועדיין אף אחד לא הגיע. פתחתי את הדלת והתחלתי לסדר ארון הכלים. (אכלתי קצת מהטוסטים) ועשיתי כלים. ראיתי את רון מגיע מרחוק. הוא לבש ג'ינס שחור חולצה לבנה ועליו מעיל פתוח. הוא סידר את משקפי השמש שלו ואת שיערו. הסתכלתי עליו ורציתי כבר שיגיע וינשק אותי..רק רגע? מה אמרתי הרגע? השתגעתי! התחלתי להזיע והתחלתי אפילו להרגיש שעוד שנייה אני מתעלפת. הבנתי שאני מגיעה למקום לא טוב,התיישבתי על הכיסא והייתי בשוק מעצמי:"מה אמרתי? מה אני משוגעת?" התחלתי לחלום על רון דברים שלא רציתי בכלל שיקרו! אפילו נשיקה על הלחי זה יותר מדי! הוא נכנס וראה אותי אדומה כמו עגבנייה:"את בסדר אמילי?" כן…פשוט ראיתי…ראיתי את חשבון החשמל שלי…" אמרתי בטיפשות..הוא צחק והוריד את מעילו. הוא שאל :"אז…." ואני חייכתי:"מה יש לעשות?" ופתאום החיוך שלי נעלם,הוא אפילו לא דיבר על כלום מאתמול. היום חלף רגיל והפעם ציפיתי שכבר יגיד לי משהו,אפילו לא מבט. הוא רק שאל עם אני צריכה עזרה עם מיון הארגזים במחסן. כל כך התאכזבתי ממנו. רון חזר הבייתה לפניי ואפילו לא נפרד ממני. שחזרתי הבייתה הייתי עדיין מופתעת מהיום. עצרתי ברמזור אדום ופתאום נחשו את מה אני רואה. אני רואה את רון ודנה,האקסית שלו מתנשקים!!