אני לא סינדרלה-פרק 8

בפרק הקודם:
רבתי עם החברה הכי טובה שלי,אין מי שאני יוכל לשפוך את רגשותיי.

השבועיים היו ארוכים למדי ומדכאים למדי. בדייני היה לי פרצוף מר ורגשות האשמה הופנו לרון. אני הייתי עייפה,מתוסכלת ובעיקר עצובה. רון בקושי הסתכל עליי אבל לא הופתעתי מזה.
חג המולד עוד מאט הגיע וכבר היה אפשר להרגיש את רוח החג. תליתי את הכוכב המנצנץ מעל עץ האשוח שלי ושמתי עוגיות וחלב ליד האח. הבית היה שומם. רק קול ההתלקחות של העצים באח נשמעו. שמעתי שיש מוזיקה בחוץ וראיתי שעושים מן מצעד נחמד כזה לקראת החג. שמתי עליי מעיל וכובע צמר ויצאתי לראות מה עושים. היה כל כך זוהר ויפה וכל האנשים רצו אחרי הכרכרה עם המוזיקה. אני שמתי את ידיי בכיסים והלכתי גם. הטיול בשלג היה ממש מהנה ולא הפסקתי לחשוב על רון כל ההליכה. כבר התחלתי לדמיין שהוא בא ומחבק אותי. הייתי מופתעת מעצמי. אני לא יודעת מה לעשות. הגענו לגשר גדול שמתחתיו היה נהר. מכוסה בקרח דק. עצרתי בגשר ופשוט נשענתי על המעקה והסתכלתי בנוף המהמם שהתגלה לפניי. ראיתי את הדיינר שהאורות שלו עדיין דולקים. לא הייתה לי רוח חג,הרגשתי די בודדה ועצובה. נזכרתי במן שיר כזה והתחלתי לזמזם אותו סתם בשביל הכיף,פתאום שמעתי שמישהו מזמזם את אותו השיר יחד איתי. זה היה רון.