אני לא סינדרלה-פרק 2

בפרק הקודם:הגעתי לקפיטריה ושם הוא היה כמובן שהיה מוקף בחברים שלו. הגעתי לשולחן ובטי עומדת בהתרגשות מאחוריי:"רון אני חושבת שמה שכתבת לי במכתב היה ממש חמוד וגם אני רוצה לחדש איתך את הקשר ביננו!" רון צחק ואמר:"אמילי,מה שכתבתי לך במכתב היה בדיחה,למה שאבזבז את חיי עם ילדה כמוך?" לאחר שסיים את דבריו רצתי לשירותי הבנות ונסגרתי בתא השירותים ובכיתי:"אמילי,הוא לא שווה את הדמעות שלך" אמרה בטי:"את לא שמעת את החברים שלו? איך הם צחקו שרצתי לכאן?" אמרתי והמשכתי לבכות:"אמילי,על תתיחסי הם כאן עם הבעיה לא את,הם יצאו הגועליים הם יצאו הפריקים." ניגבתי את הדמעות והרגשתי שבאמת מה שבטי אמרה היה נכון. יצאתי מן התא ואמרתי:"את צודקת…תודה בטי" לאחר כמה דקות של התאוששות נשמע הצלצול שאומר לכיתות ח' להגיע למעבדות הכימיה. רון היה בכיתה שלי,הוא ישב עם דנה מאחורי השולחן שלי וצחקו עליי בלי סוף. מה שהיה באמת מעליב זה ששמעתי כל מילה שאמרו. שחזרתי הבייתה משהו נשבר בי ממש,מה שסמכתי ואהבתי ובאמת חשבתי על האדם הזה בלי סוף פשוט מביא לי סטירה על כלום,הרגשתי שאני חייבת להביא לו נקמה,אבל לא עכשיו….אולי יותר מאוחר…..