אני לא סינדרלה-פרק 12 (פרק אחרון)

בפרק הקודם:
אני מרגישה שהלב שלי נשבר. אני לא מאמינה יותר באהבה.

זה היה שבוע די מתיש. כבר שבוע שלא עבדתי בדיינר לא יכולתי להסתכל שוב עם הפרצוף הדו פרצופי הזה של רון.
ככה עבר שלוש שבועות….חמש…שש…וכבר עבר שנה.

~כעבור שנה~
בטי ילדה בן בריא ועגלגל וקראה לו ג'קסון. אני מצאתי עבודה חדשה בקניון הקרוב לביתי. עבר שלוש שנים לאחר התקרית עם רון ואפילו שחכתי מזה. עמרי כבר בן שלוש וממש חמוד ואני עדיין עובדת בחנות בגדים. זה היה חורף,לבשתי כובע צמר ומעיל עור ומגפיים ארוכות. לקראת הסגירה נשארתי לבד ומישהו נכנס לחנות ואמרתי:"סגור..תוכל לחזור מחר.." "סגור למישהו שבא להתנצל?" זה היה רון:"או שתקנה משהו או שתלך!" הוא התחיל להתנצל ולומר שכל מעשיו היה שגיאה. הסכמתי איתו. הוא אמר לי:"אני אוהב אותך והפעם אני לא עומד לעזוב אותך שוב!" "אז למה בגדת בי?" "זה לא היה בכוונה! תאמיני לי אני לא מתכוון יותר לפגוע בך!" הוא נישק אותי וזה היה הרגע המאושר בחיי.

תאמינו או לא אני התארסתי לרון חצי שנה לאחר מכן. היום….? היום יש לנו בית חדש ואנחנו נשואים כבר שלוש שנים. יש לנו ילדה בת חצי שנה וכלב חמדמד!! בטי הוציאה ספר "חייה של נערה" וג'קסון כבר בן 6 ובטי נישאה שנית לבוב,למרות הטעות היא עוד פעם התחתנה עם מישהו שמנמן…שיהיו בריאים. רון,השתנה לחלוטין. הוא עובד בחברה מובילה מאוד של ייצור תכשיטים,הוא ממש אבא נהדר אבל הוא עדיין מתווכח על מי יוריד את הכלב. ואני? אני האישה,האמא,השושבינה ועדיין הנערה הכי מאושרת בעולם!!

~הסוף~