_Rainbow_
פרק 1 אז פה מתחיל הרקע על הדמויות ובהמשך הסיפור האמיתי יהיה.. מקווה שתאהבו, אשמח לתגובות והערות :)

אהבת מלחמה ?! 1

_Rainbow_ 20/01/2015 1003 צפיות אין תגובות
פרק 1 אז פה מתחיל הרקע על הדמויות ובהמשך הסיפור האמיתי יהיה.. מקווה שתאהבו, אשמח לתגובות והערות :)

"אווח" התלונן וזרק את עצמו לידי על המיטה, "איזה טיימינג יש לו" הוסיף "הלו" עניתי לצלצול הפלאפון "איפה את?" שאל, "בבית" עניתי מבולבלת, "צליל את רצינית?" צעק, "מה?" עניתי, "מה הוא מרים את הקול" הוא התלונן, "מי זה? זה אורי איתך?" שאל, "כן, מה אתה רוצה יואב?" התעצבנתי כבר, "יש חזרה, מה אתם שרוטים?" אמר, "מה חזרה?" נבהלתי, "חזרה?" שאל אורי, "בואו כבר, מחכים רק לכם" אמר יואב, "בסדר אנחנו באים" כעסתי וניתקתי את השיחה.
"מתי קבעו חזרה בכלל?" שאל , "לא יודעת, אבל מחכים רק לנו" אמרתי והסטתי את פני אליו, "לא יתנו לנו להיות יחד הא?" התלונן וליטף את שפתיי "יאללה בוא" קמתי מהמיטה, "עוד מעט" תפס בידי ומשך אותי אליו.
"אוריק מחרתיים זה נגמר" אמרתי, "נו? עדיין לא יהיה לנו הרבה זמן יחד" התלונן, "אתה בסך הכל מתגייס ואני מתחילה שנת שירות" צחקתי, "אנחנו לא ניפגש הרבה" התלונן, "אורי די לעשות סרטים, הכל יהיה בסדר. בוא נלך" כעסתי מעט.
יצאנו מחדרי והלכנו לכיוון החזרות, שנערכו על הבמה שבנינו בדשא המרכזי של הקיבוץ, "מאמי די אתה תראה שיהיה בסדר" אמרתי ושילבתי את ידי בידו "אם את אומרת" מלמל.
"סוף סוף" אמרה רותם, "בסדר מה העצבים, לא ידענו" אמרתי, "כתבתי בוואצאפ" אמרה כרמל הבימאית, "בסדר לא ראינו, מתנצלים. אפשר להתחיל" אמר אורי בבגרות "תודה על האישור" אמר יואב, "טוב די בואו נתחיל" צעקה כרמל ולא נתנה לעניינים להתחמם.
העניינים נרגעו במהלך החזרה וחזרנו להיות הקבוצה האוהבת, המצחיקה והמצליחה. לקבוצת כיתה שלי קוראים "איתן" סיימנו את כיתה י'ב וכחלק מהמסורת הקיבוצית אנחנו מעלים הצגה שצוחקת על הקיבוץ שבמהלך ההצגה יש ברכות הצלחה ואנחנו מספרים לאן אנחנו מתגייסים וכו'.
"סיימנו להיום" אמרה כרמל, "הייתם מעולים" הוסיפה, "זה הכישרון שלי" צחק דין והדליק סיגריה, "כן בטח" אמרה רותם, "את לא יודעת לפרגן לאחיך" צחק, "דביל" מלמלה.
"טוב מחר מתחילים חזרות מוקדם, ב13:30 מתחילים חזרות אחרונות ואירגונים אחרונים" אמרה כרמל, "סגור" אמר יואב, "אורי וצליל הפעם אתם יודעים על החזרה" צחקה כרמל והלכה, "ממש מצחיק" מלמלתי בשקט, "מה איחרתם?" צחקה שני "באמת שלא ידענו" הסברתי, "אתה? פעם הבאה שאתה צועק אני שובר לך את הפנים" אמר אורי ליואב, "אורי די" אמרתי, "התעצבנתי מה אני אעשה? כולם לוקחים את ההצגה הזאת ברצינות ורק אתם לא" אמר יואב, "יואב אנחנו כן, ואתה וכולכם יודעים שאנחנו רציניים, אנחנו מסבירים לך שלא ידענו על החזרה" אמרתי, "בסדר" השפיל את ראשי, "תהיה פחות חנון ופרפקציוניסט אחי, זה יעשה לך רק טוב" אמר דין ולקח שאכטה מהסיגריה, "תביא לי סגריה אחי" ביקש אורי, יריתי אליו מבט כועס של "לא" הוא הבין מיד ואמר "לא חשוב" וכולם צחקו.
"מחזיקה אותו קצר" צחק עומר, שהיה חברו הטוב ביותר של אורי, "טוב יאללה חלאס מה עובר עלינו?" התלוננה רותם, "כן מה כולם עצבניים, הכל טוב" צחקה שני, "יאללה שני רותם וצליל אתן הולכות להמשיך לסדר את הפאב ולקשט?" שאל עומר, "יאללה" אמרתי, "אני ואורי הולכים להביא את הטרקטור כדי להמשיך להביא ציוד לבמה, דין ויואב תארגנו את השתיה?" שאל, "כן המפקד" אמר דין, "עומי יהיה קצין מספר 1 בצהל" אמרה שני, "בתשע יש רחצה לילה בבריכה, נפגשים שם" אמר אורי וכולם התפצלו לעיסוקיהם.

"מה את ואורי באתם עצבניים?" שאלה שני, "סתם הוא מסריט סרטים" אמרתי, "מה?" שאלה רותם, "שוב הוא מודאג מזה שהוא מתגייס עוד חודש וחצי ושאני מתחילה שנת שירות" סיפרתי, "אז?" צחקה רותם, "הוא מפחד שלא נראה אחד את השני כמעט" אמרתי, "בסדר מתגברים על זה, געגועים זה טוב" אמרה שני, "עזבו.. הוא יהיה בסדר" צחקתי, "טוב" אמרה רותם.

"מה יש אחי?" שאל אותי, "כלום" מלמלתי, "אורי נו" צחק עומר, "כלום הכל בסדר. תביא סגריה" אמרתי, "מה צליל תגיד?" שאל והוציא את קופסאת הסגריות שלו מכיסו, "אל תדאג" מלמלתי והדלקתי את הסגריה והתענגתי על כל שאכטה.
אין אני חייב לעשן כדי להירגע, כמה שאני אנסה אני חייב את הסיגריה האחת הזאת בשביל להירגע, "ארזת כבר?" שאל עומר, "לא" מלמלתי, "למה את מחכה?" צחק, "אין לי זמן" אמרתי, "אין אתה תמיד חייב להשאיר הכל לרגע האחרון" צחק, "מה אני אעשה" אמרתי.

"טוב נראה לי אני פורשת" אמרתי, "מה למה?" שאל דין, "די אני עייפה כבר" אמרתי, "צליל עוד קצת נו" אמרה שני , "בסדר תישארו" צחקתי, "בטוחה?" שאלה שני, "כן" צחקתי וקמתי מהדשא וזרקתי את בקבוק הבירה לפח המיחזור , לבשתי את השורט והגופיה ניערתי את המגבת מהדשא.
"מה לאן?" הופיע מולי, "סתם אני כבר עייפה" חייכתי, "רוצה שאני אבוא איתך?" שאל, "לא מאמי זה בסדר תישאר תהנה" עניתי, "בטוחה?" שאל אורי, "כן, הבריכה תמיד עשתה לך טוב. היא תמיד הרגיעה אותך" ציחקקתי, "כן הא?" צחק, "טוב אני אצטרף אלייך יותר מאוחר לשינה?" הוסיף, "טובוש" חייכתי "אני גם צריך עוד שתעזרי לי לארוז" אמר.
"בטח יהיה מאוחר אבל אוריק, השעה כבר 23:45" התלוננתי, "אז אני אבוא לישון איתך ומחר תעזרי לי?" הציע, "בסדר" חייכתי, "יאללה מאמי לילה טוב" ליטף את כתפי, "לילה טוב" אמרתי בציפייה שיתן לי נשיקה מהירה אך הוא החליט לרוץ בחזרה לבריכה "ילד שלי" ציחקקתי והלכתי לחדרי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך