אגם בנעלי של סינדרלה-חלק י' עונה 2

עליתי במדרגות האוטוסוס כשאני נזהרת על השימלה,אני אחזתי בה והתישבתי על ספלסל. הרגשתי שאני נוסעת בזמן, שאני חוזרת לאותו לילה כסום שלעולם לא יחזור. או שכן? האוטובוס נעצר ומעט נהדפתי קדימה. ירדתי במדרגות והגעתי למקום הנשף הפעם הכל היה בגווני כחול. נשף שעבר זה היה גווני ירוק. ניגשתי לרחבת הריקודים. זוגות רבים הסתובבו, הבטתי בהם בכינאה קלה. ידיים רבות הגישו לי צעה לעלות לרחבה אך אני סירבתי חיפשתי ידיים מסוימות, ידיים עם סימן לידה בצורת כוכב. הידיים שמשתלבות מצוין עם שלי.
אך אז ראיתי. גבר במסכה שערו זהוב, כתפיו רחבות הוא הזמין אותי לרקוד. לא הבטתי על ידיו והתפתתי ונסחפתי לריקוד קליל. הוא משך אותנו למחות הרחבה. סוף סוף הבטתי בידיו, הן היו עם הכוכב. זרקתי את עצמי בחיבוק עליו. הוא החזיר לי מצידו, והוסיף נשיקה. "אני לא יכולה" יבבתי כשאני מתנתקת ממנו. "הן יכחו ילדה וימררו לה את החיים במקום לי!!! זה לא הוגן שעוד ילדה בעולם תעבור את מה שהיה לי!" הוא נאנח. "אני ינסה לדאוג לך..אנ מנסה להפליל את אבא שלך.. זה קשה. אבי לצידי. אבל זה קשה! וכמה שאני רע וצה שתחזרי." הוא אחז בידי בחוזקה, ורציתי שלעולם לא יעזוב. הוא הביט סביבו וקלט משהואבזווית עינו. "אני חייב ללכת." הוא נשק לי למצח. "אבל איך אני ימצא אותך שוב?" מחיתי כשהוא החל להתרחק. "השושנים 4398 והטבעת שלך מתאימה לזרת רק שלי.." בהיתי בגבו המתרחק בריצה. כתפיו עלו וירדו. רגליו תיפקדו במהירות. התישבתי על ספסל וכברתי את פני בין שתי ידיי התכרבלתי בתוח עצמי, והרשתי לעצמי להוציא הכל בדמעות.

הרגשתי הבל פה על יד אוזני ואז ליטוף חלש מנחם.