אגם בנעלים של סינדרלה-חלק י'

הורדתי בעצב את האיפור, השימלה, ואף המסכה. הנחתי את כל האביזרים בקופסא ירקרקה, שאור הביאה לי. היא הביאה לי שקית. ונפרדנו לשלום בציפיה להפגש מחר.

* * *
צעקותיה של מאיה העירו אותי ביום המחרת. הרגשתי איך פרפרים מתפתילים בבטני לקראת הערב. ניסיתי למקד את מחשבותי בצעקותיה של מאיה. "אגם ישנונית קומי מהר!!!! אני חייבת עזרה! תסדרי לי את החדר בטלנית קטנה! יש לי היום נשף וגם תכיני לי מסכת פנים! וארוחת וקר ו.." צעקותיה דעכו מעט. התארגנתי בזריזות ועליתי למאיה. היא רגזה נורא,עד שפרצופה האדים. היא זרקה בכוונה דברים על ריצפת חדרה וציוותה עלי לסדרם. כך התחיל עוד יום על רגל שמאל.
* * *
הרגע המיוחל הגיע מאיה עזבה בהו והדר את הבית יחד עם קבוצת חברותי. אבי עזב אף הוא. הוא הלך לנשף בחליפת טוקסידו. לאחר דקות ספורות שלא נראה זכר מןהשנים באופק. הרמתי את שפורפרת הטלפון וחייגתי את מספרה של אור. המענה הקולי ענה לי 'היי זה אור אני בנשף אז בטח לא שומעת את הצלצול של הפלאפון אם זאת את אור ניפגש בנשף..'
חייכתי וניגשתי לחדרי. הוצתי את הקופסא הירוקה ולבשתי את השימלה. נעלתי נעלי בובה צחורות שאור השאילה לי, וקלעתי את שערי. תקעתי סיכה, והשארתי את השאר פזור.שמתי את המסכה, ויצאתי לנשף. האוויר היה נעים. אזהלכתי עד לתחנת האוטובוס הקרובה. שם כפי שפורסם יהיו הסעות לנשף כל עשר דקות. הגעתי יחד עם האוטובוס ועליתי בזהירות. הייתי הנוסעת היחידה. "את קצת מאחרת ליידי." אמר הנהג. הנהנתי והתישבתי. כשהגענו הוא הגיש את ידו לעזרתי. והרשתי לעצמי להתהנהג על הערב. לקחתי את ידו והוא ליווה אותי כמעין משרט עד לסוף מדרגות האוטובוס. הרגשתי איך מבטים נשלחים אלי. חייכתי והחכתי בגב זקוף. החזקתי את השרשרת מאור, ושרשרת מאימי. בין שתי ידיי. השרשרת מאימי הייתה קרה עקב חוסר שימוש. מאז אימי נפטרה לא נגעתי בה. אך הלילה ענדתי אותה בישביל המזל. ניגשתי לרחבת הריקודים וג׳ון התקרב אלי. הוא הציע לי לרקות איתו ואני הסכמתי בשמחה. אז באת בסוף. חייכתי. "איך זיהיתה?" הוא חייך וסובב אותי בריקודים למחוץ הרחבה. הוא לקח אותי לגן צדדי. הוא נעמד מולי, רק עכשיו בחנתי אותו כמעט טבעתי בענייו התכולות. הוא הביט בי ארוכות ואז דיבר. "חשבתי על זה הרבה. מאז שנפגשתי איתך אני לא מפסיק לחשוב עליך." מילותיו ליטפו אותי."את פשוט סיבבת אותי. אז חיפשתי אותך. דרך אחותך החורגת. והיא הכחישה קשר. פעם אף באתי לביתה של מאיה כדי ליפגוש אותך. אך לא היית. כנראה שאת סוג של מלאך. אבל הייתי רוצה שנייה אחת.." רישרוש מן השיחים הקפיץ את שנינו. הבטתי סביבי וראיתי ששקענו עמוק בתוך הגן. הבטתי בחזרה בג׳ון ידעתי שהרגע הזה לא ישוב לעולם. ואז ראיתי את אבי מדבר עם הנהג שלו. הרמתי את שולי שימלתי ורצתי בכל כוחי. ג׳ון רדף אחרי אך לא היה לי זמן ידעתי שאבי צפוי להגיע הביתה בכל רגע. השרשרת של אימי נפלה ודמעות צרבו בעייני על אובדנה. רצתי ועליתי על האוטובוס זה היה אותו נהג. הוא נהג כלפי בחביבות יתר, מיהרתי אותו לסוע. והוא נסע לתחנה שממנה עליתי. רצתי הביתה ונכנסתי לחדרי מתנשפת. ומלאת סיפוק עצמי.