אגם בנעלים של סינדרלה-חלק י"ב עונה 2

הספקתי לשים את המסכה. מאיה להפתעתי נשמה לרבחה. "אבא תכיר." היא חייכה. "זאת רוני ילדת המסכה.." היא גיכחה, והמשיכה. "רוני תכירי זה אבי." הושטתי את היד בלי הטבעת ללחיצה. הוא הביט בי במבט מוזר, אך אז ניער את ראשו ואמר. "היה נעים להכירך. מאיה הולכים הביתה." מאיה עשתה פרצוף עצוב "אבל לא ראיתי את החברה שלך." הוא הביט בה דקה ארוכה ואמר. "טוב נלך לראות אותה.." הוא נאנח. היא קרצה לי, ואני נופפתי לשלום. הם התרחקו ואני רצתי לתחנת האוטובוס, עליתי בזריזות וביקשתי מהנהג את התחנה שלי.
הגעתי הביתה ונכנסתי לחדרי, הורדתי את השימלה והמסכה וניגשתי למקלחת המים חיממו אותי התענגתי על כל רגע אך הזדרזתי לבשתי פיז׳מה ורצתי לחדרי. נשכבתי במיטה ועצמתי את עניי. ועכשיו היה לי זמן לשוב על ג׳ון. העברתי בראשי את משפטו האחרון. "רחוב השושנים.." פתיחת דלת העיר אותי ממשבותי. קולו של עמיעד היה מכוון אלי. "אגם קומי אנחנו צריכים שתכיני לנו אוכל ליאת החברה שלי הגיע." הוא אמר לי בתקיפות פיהקת והכנסתי את רגלי לנעלי הבית הרכות ניגשתי למטבח ליאת הייתה עם גבה מופנה אלי. אך שהיא הסתובבה תדהמה אחזה בי.