אגם בנעלים של סינדרלה-חלק ו'

לאחר רבע שעה כשאחותי הייתה בטוחה שהוא ישן, והיא העבירה יד מעל עייניו והוא לא זז. היא פנתה אלי. "הוא שלי.." היא החוותה בראשה לעבר ג׳ון "שישן" שינה ערבה. היא חזרה להיות האחות שאני מכירה. ערסית כהרגלה. היא התיישבה על כיסאה ליד מיטתי ולא התייחסה לחוטים. "זה כואב לי שאת יושבת על החוט זה מושך אותו." זרקתי לעברה. בעוד אני מתנשפת כדי להירגע. "אוי מסכנונה." הקניטה אותי.וגל צחוק עבר אצל חברותיה. אחותי משכה בכוונה בחוט ואני זעקתי מכאב. ג׳ון קפץ בבהלה "רדי מהחוט." הוא סינן דרך שיניו, ולחץ על כפתור אדום."אוי מצטערת אגמי ישבת לך על החוט." שניות אחדות עברו ואחות נכנסה לחדר. היא הביטה בחוטים ביאוש והחלה לסדר אותם.היא לקחה מעט אלקוהול וחיטאה את החיבור לידי. לבנתיים הבטתי במאיה וחברותיה. הן ניגשו לג׳ון וראיתי שהוא מעקם את אפו בסלידה.
* * *
הביקור סוף סוף נגמר ועניי נעצמו.
* * *
כשכמתי אור דיברה עם מישהוא ראיתי שגם ג׳ון ישן. כשאור ראתה שהתעוררתי היא קפצה מאושר ובאה אלי. "ואו ישנת איזה 24 שעות" היא חייכה והוסיפה כשהיא מכווה בידה לעבר מי שדיברה איתו. "תכירי זה דילן" דילן חייך אלי הוא היה שחום עם עניים חומות ושיער קצר חום הוא היה שרירי וחייכן "מה שלומך?" התענין."מעולה." חייכתי ושאלתי את אור מה שהיה מובן מאלב. "זוג?" היא חייכה והינהנה בזריזות. דילן ניגש לג׳ון. "מה קורה אחי?" שמעתי מידם אך אז הפנתי את תשומת ליבי לקרן אור. היא חייכה במרירות ואמרה בבושת פנים "את משתחררת היום." "ידעתי שזה יגיע" מילמלתי בעצב. אור חבקה לי ומיהרה להעביר נושא. "מה ראיתי על השידה שלך?" היא חייכה. והראתה את ההזמנה. "אז את באה?" היא התעניינה. "אם אני יצליח להתגנב." חייכתי וצחקתי. אהבתי לצחוק על חיי האומללים זה נתן לי הרגשה שאני שולטת בהם.