אגם בנעלים של סינדרלה חלק ה'-עונה 2

היא אחזה בי חזק שהרגשתי שציפורניה נתקעות בבשרי.היא סימנה לי בידה לישטוק, והציצה בעיינית הדלת. היא נראתה מאושרת. היא סידרה את שערה ויצא מהבית כשהיא מסתירה אותי ביסודיות. הצמדתי את אוזני לדלת ושמעתי נקישת מפתח. ואז את מאיה. "הי ג׳ון. אוי איפה אגם הרבה זמן לא פגשתי אותה." היא נשמעה כל כך כנה. ואז שמעתי אותה מזילה דמעה."הלוואי ויכולתי לבקש ממנה סליחה.. מה עוללתי למסכנה.. היא עבדה כל כך קשה!!!" היא יבבה. ג׳ון נשמע מופתע "א…אמ.. אל תדאגי היא א…הי..בנאדם סלחן." "אבל עשיתי לה רע." שמתי יבבות. רציתי לצעוק לג׳ון שלא יאמין לה. "אם אני ימצא אותה.." עכשיו הגיע תורו של ג׳ון לבכות. שמעתי אנחה קלה מצידו. "אני ישמח לעזור לך לחפש אותה." שמעתי את מאיה מנחמת. לאאא!!!! רציתי לזעוק בכל כוחי. אך גרוני היה יבש. אז רצתי לחדרי ותרקתי את דלתי. נגעתי בבד השמלה מהנשף. היא ניחמה אותי. לבשתי את המסכה. היא הבליטה את עניי.התענגתי על האושר שזה גרם לי. זה הזכיר לי את קרן אור זכרון כואב ושמח יחדיו. הגעגועים אל ג׳ון וקרן, יסרו אותי מבפנים. הרגשתי את ליבי דוקר. "צאי." נבחה של אחותי העירה אותי מחלומותי. הורדתי את המסכה, ויצאת בגרירת רגלים. ראיתי שהאיפור שלה נמרח. "תכיני שתי כוסות קפה, ועוגה. אה ו..עוגיות. ואז תעלמי בחדר שלך.. ואל תנסי לצאת כי אני ינעל אותך.. אה וכמובןג׳ון יהיה פה ותפספסי אותו!!" היא צחקקה ברוע ודחפה אותי לכיוון המטבח. מיהרתי לאפות עוגיות, ולהכין עוגה במיקרוגל כדי שהכל יהיה זריז, הרי ג׳ון מגיע עוד שעתיים.
"יופי." חייכה אחותי במתיקות. היא הלכה איתי לחדרי וכמו שהבטיחה לא שכחה לנעול. פעמון הדלת צלצל, ושמעתי את קולו של ג׳ון התענגתי על מילותיו. על קולו הצלול והעב לשמיע. זה ליטף אותי מעט. שמעתי את צעדיהם עוברים על ידי ורציתי רק לשלוח יד. הם הגיעו לסלון שלמזלי היה במרחק שמיע יותר קרוב. קירקוש צלחות קל נשמע. ואז את מאיה מציעה מהעוגיות שאני אפיתי, כשהיא משקרת במצח נחושה שזוהיא היא שהכינה אותן. שקט קצר ואז ג׳ון נשמע מהוסס. "את הכנת אותם?"