אגם בנעלים של סינדרלה-חלק ב' עונה 2

"אם את רוצה ששום דבר רע לא יקרה אל תגידי לג׳ון שזה אני." הקול הצווחני של אחותי החורגת, מאיה. צרב לי באוזן. "מה..? מה א רוצה?" כמע מלמלתי. עכשיו הקול היה קולו של אבי. "אני רוצה שתחזרי לעבוד.. אם לא.. אני יכח ילדה אחרת וימרר לה את החיים." הוא צחקק ואני עזרתי אומץ ואמרתי."אתה לא תעשה לילדה אחרת מה שעשיתה לי!" "מטומתמת!!" הוא כמעט קרע לי את האוזן. "אסור שג׳ון ידע!!" "אתה לא יכול.."לחשתי וכמעט בכית. "אוהו אני כן את מכירה אותי טוב.." שטיקה קצרה ואז: "אז נפגש מחר בהית שלנו?" שמעתי את מאיה צורחת משהוא. "אה..וגם תפרדי מג׳ון." הבכי חנק אותי. "אוקיי.." "מי זה היה?" התעניין ג׳ון כשהוא מחנה את האוטו. "אמ.. הרופא שלי." שיקרתי וליבי נצרב. "הכל בסדר?" הוא דאג. הוא החליק את ידו על פני. הנהנתי והבטתי לבחוץ. זה היה המקום של הנשף. יצאנו והתחלנו לטייל. 'הלילה האחרון שלי איתך.' העברתי את המחשבה בראשי.
* * *
לקזתי את התיק בזריזות הדמעות ירדו בקצב מה שתואם את ההצגה שתחננתי. פרצתי את הדלת של ג׳ון ואמרתי."ככה אתה לא מתביש?!"צעקתי "ככה לעשות לי אתה יודע שאני רגיש שזה איתך!" הוא קימט את מצחו בבלבול וניגש אלי. הוא ליטף אותי. התענגתי על מגע כף ידו.אך מיהרתי להעיף אותה. "אל תיגע בי לעולם. וגם אל תנסה לחפש אותי." תפסתי את הרגלים וברחתי. רצתי בכל כוחותי כשהדמעות ממלאות את גרוני. והראות צורבות מהבכי.