לסיים את המשחק פרק 2

למחרת דרור בא שוב לרון בשעה,ונתקל בנוי.
"נוי,אני רוצה לבקש סליחה על אתמול."
"יו,נראה לי יש לי הזיות. תגיד זה אתה הנסיך עם הכפכף?"
"נו באמת,מכל הלב מבקש סליחה,אז חפיף?"
"חפיף רק תעוף מפה ואל תלכלך את מה ניקיתי."
"תודה,יאאלה הלכתי לרון.",אמר ונכנס לחדר של רון.
"חתמתם על הסכם שלום?" שאל רון את דרור מתי שהוא התיישב.
"משהו כזה,עלייך הפרס נובל.",אמר דרור.
"פשש..איזה כבוד. שמע הלחנתי את השיר של רותי."
"אתה מהיר אתה."
"כן,הבטחתי חוץ ממך לתת גם לנוי השמעת בכורה."
"פשש,איזה כבוד."
"נוי,כנסי.",אחרי כמה שניות היא בדלת ומיישבת על כיסא שליד דרור.
לסיים את המשחק
שאת משחקת בי
בעינייך כבר לא להיות נחשק
את אומרת לי.
למשחק הזה אין הוראות
רק מילים יחידות שלך משקרות
במשחק הזה אין תורות
רק הבטחות שמקיר בטוח נופלות
רוצה אותך הלילה פעם אחרונה,
לאמר לך אהובה.
ואח"כ שלום לך להגיד
בלי לדעת את העתיד." מסיים רון לשיר.
"זה יהיה להיט",אומרת נוי.
דרור הביט בנוי,והתחיל לראות בה מישהי חוץ ממטר 85 ובלונדינית. היא נראתה לו די מושכת עיניה נצצו מתי שרון שר את השיר. שכאילו רותי כתבה. הם נפרדו לפני שבועעיים ודרור כתב את השיר הזה.
"התאהבתי במי שכתב את זה,כל כך יפה".
"חח מאמי,זאת אישה",מחייך רון.
"אישה?..אני מתערבת שזה כתב גבר ואם אתה מכיר אותו תכיר לי אותו.טוב אני צריכה ללכת."
"ביי",אמרו שניהם והיא הלכה.
"חח,,הסינדרלה קורעת",אומר רון.
"בשבילך היא נוי,בשבילי היא סינדרלה."
"וואי,סליחה צודק,רותי מפציצה לבבות של נשים. אשכרה רודפת נשים."
"נראה לך?..היא ממוצעת בשביל גבר ממוצע כמוני."
"כן…אבל אשכרה למה היא הפסיקה להתקשר אלייך כל 10 דקות בשבועיים האחרונים?"
"טוב,האמת שנפרדנו לפני שבועיים."
"אחי באמת?,ומאיפה השיר?"
"זה מה שחשוב לך,השיר? צודקת גם אני רציתי סינדרלה משלי,קיבלתי והיא בגדה בי."
"ואתה כתבת את השיר?"
"כן,אחי."
לפתע דרור רואה את נוי בוכה בכניסה לחדר..
"א..ני.. שש..ככחחתי את המפתחות..סליחה..",אמרה וברחה.
"נראה לי יש לך מעריצה חדשה.רוץ אחריה.",אמר רון.
דרור לא חשב פעמיים והתחיל לרוץ אחרי נוי. אחרי כמה עשרות מדרגות תפס אותה בחוץ.
"חכי!",אמר.
"למה לחכות?..להגיד שאני אוהבת אותך למרות שאתה גמד מעצבן שהורס לי את המצב רוח כל פעם שאני באה לנקות,וכותב שירים מדהימים."
דרור נעמד על קצות האצבעות והתחיל לנשק את נוי.

סוף;]