סיפור ללא שם

היי כולם, אני מתחילה לכתוב סיפור, כרגע הוא עוד לא גמור במלואו ויש לי פחות מחצי מהפרק הראשון.
הסיפור הוא כביכול על נערה בשם ג'ן, שגודלת במשפחה בעלת כסף רב, 2 אחים תאומים (בן ובת) שגדולים ממנה בשלוש שנים, והסיפור הוא סביב זה שהיא גודלת ונשלחת לבית ספר ששם היא מתאהבת במורה שלה. הסיפור הזה כתוב בזמניי תקופות של הדמות הראשית, לכן כרגע השנה בה מתואר הפרק הראשון היא 1924 והיארק בת 11.
שוב, זה רק חצי פרק. ואני ממש אשמח לקבל ביקורות על הכתיבה.

שריקות הרוח צרמו דרך החלונות, עלי השלכת היבשים התנופפו ברוח ונערמו על הקרקע בגווני אדמדם-צהבהב כשנפש חיה אינה נמצאת בחוץ, רק עלוויות חורף* נשמעו וקיננו על העצים הערומים. שירתם העדינה והמונוטונית מזכירה צלצול מטבעות, כך חשבה ג'ן, ישבה בכסא נדנדה על יד עדן החלון עם ספלון קטן של תה והקשיבה לצלילי הציפורים הזמרניות האללו ששוטטו בחוץ כל סתיו. היא הייתה לבושה בכותונת ורדרדה ללא שרוולים, שהגיעה עד לקצות ברכיה ובובת צמר סרוגה הייתה מונחת עליהם, היא קראה לה מג. את מג קיבלה ג'ן מהוריה ליום הולדתה העשירי, לפני כשנה. היא נסרגה על ידי אישה זקנה שעובדת בחנות עצמאית במרכז לימריק, מדיי שנה בעונת החורף האישה יושבת בפתח החנות ומחכה לקונים שיבואו להצטייד בבגדי צמר חמימים לחורף שנסרגו בעבודת ידה, ובקיץ החנות כבר אינה שימושית ואין ביכולתה של האישה למכור בגדים חמים, לכן כל תחילת העונה החנות נסגרת עד לחורף הבא. "היא נסרגה במיוחד לך" אמרה אמה ביום ההולדת כשנתנה לה את הבובה. מג הייתה בעלת 2 צמות אדומות וארוכות מחוטיי צמר ובפנייה העגלגלות נמצאו עיניים גדולות- שני עיגולים ירוקים גדולים ועיגול שחור קטנטן בתוך כל אחד מהם, שפתייה נרקמו מחוט שחור מעוקם בצורת חיוך ובצד לחיה היו שני עיגולים אדומים שסמקו אותם. גופה של מג היה לבוש בשמלה לבנה קצרה ששרווליה היו קצרים ועל כפות ידיה הותאמו כפפות לבנות. במרכז השמלה נסרג השם "ג'ניס" בצמר שצבעו שחור

עלוויות חורף- ציפור שירה שנודדת בחוץ בזמניי החורף והסתיו.