סיפור ללא שם – פרק 10 !

-נקודת מבט מייקל-
״מאיה ,אני לא מי שאת חושבת שאני ..״ פתאום מאיה הסתכלה עליי במבט מוזר והלב שלי פעם חזק .. רציתי לגלות לה אבל לא ידעתי אם זה הדבר הנכון לעשות . אם אני יגלה לה אני יהיה חייב לנשוך אותה כדי שהמועצה לא תגלה.. פתאום מאיה שמה לב שאני לא מרוכז ואמרה ״כן מייקל אני מקשיבה ״ החלטתי לרדת מזה ואמרתי ״עזבי אני לא חושב שזה הזמן המתאים עכשיו .. את עייפה כןאב לך הראש״ ומאיה אמרה ״לא נורא פעם אחרת״ וחייכה . אבל מתיייי אני יספר לה כבר ?! אני לא יכול להסתיר יותר את הסוד שלי אני חייב לגלות לה . הדלת נפתחה וההורים של מאיה נכנסו אז יצאתי מהחדר
-נקודת מבט מאייה-
לא רציתי שמייקל יגיד לי את מה שהוא רצה להגיד . הרגשתי מוגנת איתו ונהניתי איתו , לא רציתי שהכול ייהרס .. אז העדפתי לדחות את זה . פתאום ההורים שלי נכנסו ומייקל יצא . אבל האמת היא שהייתי רוצה לדעת מה קרה לי .
בצהריים הרגשתי טוב מאוד וכבר שחררו אותי מהבית חולים. כשהגעתי הבייתה נכנסתי לחדר שלי והתקשרתי למייקל רציתי לקבוע איתו פגישה שנדבר על כל מה שקרה כי הוא היחיד שבאמת יודע מה קרה לי.. קבענו לאותו היום בשעה 20:00 אצלי בבית כי ההורים שלי הלכו לחברים שלהם אז הבית היה ריק .
הגיעה השעה 20:05 ושמעתי דפיקה בדלת פתחתי אותה ואמרתי ״היי״ מייקל ענה ״היי״ עם פנים שנראות מתוחות. הוא התיישב על הספה ואני סגרתי את הדלת והתיישבתי לידו ״אז תקשיב .. לגבי מה שקרה לי .. אני הייתי רוצה לדעת את האמת על מה שקרה נתחיל בזה״ הוא הסתכל עליי ואמר ״תשמעי .. אני לא יכול לספר לך אני יודע שאת רוצה לדעת אבל תאמיני לי זה רק לטובתך״ עניתי ״מה ? מה אתה אומר בעצם ? שאסור לי לדעת מה קרה לי ? ״ הוא הפנה ממני את המבט ואמר ״זה לא שאסור לך אבל..״ אמרתי ״אהמ סליחה ? אני רוצה לדעת בבקשה מה קרה לי ״ הוא הסתכל עליי במבט מוזר ואמר ״את באמת רוצה ? גם אם זה קצת .. ״ עניתי ״כן .״ הוא אמר ״אוקיי . ״
~אחריי כמה דקוות~
״זה לא אמיתייייי ! אתה סתם המצאת את זה עכשיו ! תגיד לי שהמצאת את זה עכשיו ! ״ הוא ענה ״לצערי זה נכון . ״