סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 99:))

"יורד לך דם אל תיגעי."
ישבתי במכונית שלו בזמן שהוא הוציא פלסטרים ואלכוהול מאיפשהו, "אל תפחדי זה ישרוף טיפה." הוא שם טיפה אלכוהול על המקום במצח, -"שש.." הוא ליטף לי את הלחי, לקח לו זמן כנראה להבין שהוא מלטף לי את הלחי, הוא הזיז את היד ושם את הפלסטר.
-"תשמעי אני מצטער, אני ראיתי אותך רצה אז זזתי הצידה ובדיוק את נתקעת בי. זאת אומרת אני נתקעתי בך, אני אפצה אותך על זה אני מבטיח." הקול שלו הרגיע אותי, "זה בסדר."
-"יש מקרים שבסדר לא עוזר." למה אני כל הזמן נתקעת עם-"
"אני יכול להסיע אותך הביתה." הוא הסתכל לי בעיניים, איך אני יכולה לסמוך על מישהו שהוא יחזיר אותי הביתה? במיוחד הוא, פגשתי אותו השניה. אמרתי לו את הכתובת וסימסתי לג'יין שאני חוזרת הביתה, כדי שלפחות היא תדע לאן אני הולכת. אם יקרה לי משהו…

"זה די מצחיק שאנחנו נפגשים פעם שניה כבר." הוא אמר באמצע הדרך ועצר את האוטו ברמזור האדום.
-"זה כואב."
"אני באמת מצטער." הוא הסתכל עלי, יכולתי לראות את העיניים הכחולות שלו נוצצות ומביטות בי, -"זו אשמתי." נשכתי את השפה, "אני אפצה אותך על זה, מבטיח."
לא יודעת איך הוא יפצה אותי על זה בדיוק, אבל זה גם בסדר

הוא הרים אותי כשהגענו מול הבית, ועזר לי ללכת
-"אני בסדר…."
המבטים שלנו ננעצו זה בזה, הוא הסתכל עלי וחייך -"תודה… ג'והושוע." צחקתי ושמתי יד על הדלת, "אני אראה אותך מתישהו?"
-"אני לא יודעת…" הרמתי את כתפיי, "לילה טוב." הוא חייך, פתחתי את הדלת, עושה צעד ונכנסת פנימה -"לילה טוב" חייכתי אליו וסגרתי את הדלת.

-"היי." ראיתי את היילי במטבח, "בדיוק סיימתי לאכול. איפה היית?" היא שאלה בקצרה, -"בננדוס, אל תשאלי סיפור ארוך."
"גם לא רציתי לשמוע, אני מתה מעייפות יש לי משמרת לילה היום, אז לילה טוב לכמה שעות."
היא עלתה במדרגות, -"איפה אמא ואבא?"
"הם ישנים, לילה טוב." היא השיבה,
יופי עוד הפעם אני לבד, בקושי ראיתי את אמא ואבא ועכשיו גם היילי הלכה, עליתי אחריה ונכנסתי לחדר שלי כדי להחליף בגדים

נכנסתי למיטה ונשכבתי על הגב, מחייכת אל עצמי.. העובדה שאני כנראה לא אראה את ג'וש יותר די העציבה אותי.
אני רוצה לדעת עליו יותר.

-"איחרנו! את לא מאמינה מה קרה לי אתמול עם ניילר!" ג'יין קפצה על המיטה כדי להעיר אותי, קמתי בבום אחד והסתכלתי על השעון 8 וחצי בבוקר, -"איך איחרנו? למה איחרנו? למה לא הערת אותי מקודם? למי אכפת מנייל? מי זה ניילר? זה לא נייל? מה אכפת לי? איחרנו!" צעקתי וקפצתי מהמיטה, זורקת בגדים מהארון
"תרגעי לחץ. היום הולכים למגדל אייפל"
כמעט שחכתי!
-"למה לא אמרת?" זרקתי עליה חולצה והיא צחקה והעיפה אותה על הרצפה,
"דרך אגב, לאן הלכת אתמול? הארי דיבר עלייך הרבה."
-"הלכתי הביתה." שיקרתי לה, לא רציתי לספר לה על ג'וש, עדיין לא. כדי שלא תחשוב עלי דברים.. "הארי דיבר עלייך." היא חזרה על אותו משפט כמה פעמים, -"מה אכפת לי?" הוצאתי ג'ינס מהארון וגופיי, -"הוא לא מעניין אותי, הוא והפרסום שלו. מה פתאום הוא נזכר בי אחרי שנה? מי זרקה אותו הפעם?"
"תפסיקי לדבר עליו ככה."
אני לא מאמינה היא עוד הפעם חזרה אליו.
-"למה כי הוא היה אתמול מדהים?"
"הכי מדהים שיש. הוא חייך אלי"
-"אח התמימות, תעשי לי טובה."

עשיתי את דרכי למקלחת, היא עקבה אחרי וצעקה -"הוא באמת מקסים!"
"תעשי לי טובה, תעשי קפה." שלחתי אותה למטה, וסגרתי את הדלת של המקלחת.