סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 95:))

-"את עם התאהבויות שלך, ההתאהבויות שלך יחכו חמודה, אנחנו נאחר. ועוד ביום הראשון!" היא צעקה, -"כולם באים עכשיו, מה כואב לך?"
"אני מצטערת אני פשוט לחוצה בגלל וואן די."
-"תעשי לי טובה" סיננתי לעברה, שלא תחשוב על זה אפילו.
"אז אין לך סיכוי עם דני." היא עזבה אותי במסדרון והמשיכה ללכת, אז ככה קוראים לו… דני.

-"המורה?" הסתובבתי וראיתי את דני מרים יד,
"כן?"
-"אם אני שחור." הבדיחה שלו התחיל בזה, כל הכיתה התחילה לצחוק, המורה השתיקה את כולם אחרי כמה שניות, -"אם אני שחור ואישתי לעתיד לבנה איזה תינוק יצא לנו?"
"אני לא יודעת אבל אני מבינה שאתה הליצן של הכיתה. דני מקדונה'?"
-"כן המורה."
הוא קרץ לי ואז מישהו החליט לזרוק עלי כדור נייר. פתחתי אותו וישר זיהיתי את הכתב של ג'יין, -"מצטערת על מקודם, מה הקטע עם מקדונה'? מאוהבת?
תתחילי לחשוב על מאחורי הקלעים של החברים שלי."
החברים שלה, ברור- וואן דיירקשן. גם כן עוד מושפעת, הסתובבתי אליה וזרקתי את הכדור בחזרה אליה, עם המזל שלי המורה תפסה אותנו והוציאה אותנו בכיתה פלוס ריתוק עד 3 וחצי בסיפרייה, מצויין!

-"את אשמה."
"תפסיקי לחפש אשמים, תתחילי לחשוב," היא אמרה,
-"בדיוק בגלל מה שקרה לא מגיע לך לראות אותם. ומי אמר שאני הולכת איתך להופעה?"
"את החברה הכי טובה שלי מאז שבאת לכאן, אני אחזיר לך דייט עם מקדונה' בסדר?"
-"אני לא צריכה דייטים! את לא מבינה שזו השנה האחרונה שלנו ואנחנו צריכים להצליח? אני לא רוצה חבר, הוא ינתק אותי מהכל."
"כמו שהארי ניתק אותך מהכל?" היא חייכה, "רגע אני רוצה לדעת- את והארי…"
-"אני והארי מה?" התעצבנתי עליה
"הייתם ביחד. זאת אומרת-"
הבנתי מה היא רוצה להוציא ממני, -"כן, בסדר?"
"אומיגאד! ואיך זה היה?"
-"איך מה- זה לא עיניינך!!" היא לגמרי חצתה את הקו האדום. -"את החברה הכי טובה שלי, וחברות מגלות סודות."
"זה לא סוד, זה פשוט- משהו שאני לא רוצה לדבר עליו," רק חיכיתי שהיום הזה יגמר, ועוד הריתוק הזה בסיפרייה, זה מה שהיה לי חסר.

חזרנו מהיום הזה, המורה וויתרה לנו הפעם על הריתוק. יצאנו ממש במזל
נכנסנו לחדר וזרקנו את התיקים על הרצפה, ג'יין רצה למחשב והקלידה משהו במהירות
ואני נשכבתי על המיטה פותחת את הספר בעמוד שעצרתי.
-"נשארו מקומות בווי איי פי!" היא צעקה,
"לא פשוט לא." סגרתי את הספר והתרוממתי, מה נראה לה שאני אלך להופעה שלהם? בחיים לא.
-"אין לך דייט עם דני!"
"אני לא צריכה דייט עם מקדונה' תפסיקי, אני לא רוצה ללכת להופעה."
-"אני מזמינה לשתינו!" היא צעקה, -"אומיגאד אני מאוהבת בנייל!"
לא ידעתי שיש שם נייל, בכל מקרה… לא מעניין אותי. -"תלכי עם אמא שלך או משהו, אני לא באה."
"את כל כך באה, מי יכניס אותי למאחורי הקלעים?"
-"אממ מה דעתך על אף אחד?" אמרתי
"אני אבכה."
"תבכי."
-"דברי איתי כשתחזרי לעצמך," היא לקחה את התיק שלה ויצאה מהחדר, מצויין.
אני… לא אלך להופעה שלהם. לא
אם היא חושבת שהבכי שלה ימשוך אותי להופעה, היא ממש טועה.

התיישבתי מול המחשב וסגרתי כל החלונות שקשורים להופעה של וואן די האלה,
נכנסתי לפייסבוק וכמובן, איך לא.
הוא היה מלא סטטוסים על ההופעה בשבוע הבא-
הייתה לי בקשה אחת,
מדני מקדונה. גילגלתי את עיניי וצחקתי, הוא לא יעזוב אותי בזמן הקרוב אה..?

הפעמון בדלת צלצל וניתק אותי מהמחשבות, בזמן שירדתי למטה המשיכו לצלצל -"רגע." צעקתי ופתחתי את הדלת, -"אני מצטערת." היא התנפלה עלי בחיבוק, זאת הייתה ג'יין.. לא מישהו מיוחד
המשכתי לעמוד שם ולא להחזיר לה חיבוק, היא הסתכלה עלי וסגרה את הדלת, -"נראה כאילו חיכית למישהו.."
"לא, חשבתי על דברים."
הסתובבתי והלכתי למטבח להכין לשתינו קפה, -"תגידי.." היא הניחה את האייפון שלה על השולחן, -"חשבת עליו השנה?"
מזגתי את המים החמים לתוך הספלים שלנו ושמתי אותם השולחן, -"על מי?" התיישבתי מולה ולגמתי מהקפה הרותח, "על הארי." היא השפילה את מבטה למטה
-"כן." למה שאני אשקר לה? היא רצתה לדעת את האמת, כולם רוצים לדעת את האמת
"אני לא באתי כדי לדבר איתך על הארי אבל, אני חושבת שאני אוהבת אותו."
-"זה בסדר גם אני הייתי שם." חייכתי אליה וקמתי לסלון, הדלקתי את הטלוויזיה וקראתי לה לבוא לשבת ליידי
-ראיון עם וואן דיירקשן.
-"אומייגאד!" ג'יין חזרה לג'יין הילדותית, היא צעקה וקפצה בבית, הנשימה שלי נעצרה כשראיתי את הארי עם השיער המתולתל שלו, ואת זאיין עם הפס בלונד בשיער
ג'יין קפצה על הספה והסתכלה על הטלוויזיה, בוהה בהם