סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 74:))

משכתי בגדים אקראיים מהמזוודה ולבשתי אותם במהירות.
זינקתי לעבר המראה ושלפתי מברשת שיער והתחלתי להבריש את השיער.
שמעתי דפיקה חזקה בדלת, מה עכשיו?

-"מי זה?" צעקתי וזרקתי את המברשת על הספה, "רום סרוויס.""
פתחתי את הדלת והוא נכנס עם מגש אוכל, 10 פנקייקים בצלחת ומעל תותים ואוכמניות, כן חשבתי שיביאו לי אוכל- ארוחת ערב אולי?

הוא יצא וסגר אחריו את הדלת.
התיישבתי מול הטלוויזיה הכבויה והתחלתי לאכול, איזה שעמום ואיזה שקט, לקחתי את השלט והדלקתי את הטלוויזיה, ערוץ אוכל!
שיחקתי משחק בפלאפון כשלפתע הוא הואר והתקבלה הודעה מג'יי.
-"סקייפ עכשיו."
חייכתי לעצמי והלכתי להביא את המחשב מהמזוודה,
פתחתי אותו והתיישבתי על המיטה
איך שהתחברתי הוא שלח לי מצלמה ואישרתי, סידרתי את השיער קצת ואז הוא הופיע על המסך.
-"היי ניו יורק גירל!" הוא צעק, לוק התיישב ליידו ועשה לי שלום עם היד
"היי אחים" חייכתי אל המצלמה, אני נראית זוועה.
-"תעשי סיור קטנטן בסוויטה אני רוצה לראות" אמר ג'יי, לקחתי את המחשב וטיילתי איתו בסוויטה, הסתכלתי על המסך וראיתי את ג'יי אומר משהו ללוק באוזן
-"היי מה זה אין סודות בחברה. מה אמרת לו?"
"שאת יפה."
מצוין, עכשיו עוד יותר חם לי
לפעמים אני צריכה לשתוק.
-"והוא מתגעגע לבלאגנים שהייתם עושים במטבח." אמר לוק וחייך, הו כן הבלאגנים שהיינו עושים במטבח… כמובן, גם אני מתגעגעת לזה. מאוד

התיישבתי על הספה והסתכלתי על המצלמה
-"מה את עושה שם?"
"כלום, משתעממת. כנראה מחר אני אצא"
-"אנחנו מפריעים לך?"
"לא מה פתאום,"

את האמת הייתי עייפה ובו זמנית משועממת. הם העבירו לי את הזמן, לוק הלך לישון ואני וג'יי נשארנו בסקייפ, הוא פיהק והסתכל עלי
-"אתה נראה עייף, לך לישון" צחקתי.
"ואחר כך תגידי שאני עזבתי אותך?"
-"אני לא אגיד נו אתה עייף"
"תספרי לי סיפור"
-"אווו"

בסוף שנינו נרדמנו בסקייפ, אני לא זוכרת איך אבל נרדמנו.

הייתי כל כך עייפה בבוקר שלא יכולתי לקום ולפתוח לרום סרוויס, אבל הייתי חייבת
-"ארוחת בוקר"
חייכתי, הוא הניח את המגש על השולחן ויצא, -"היי רגע.."
המלצר הסתובב, הוא מלצר נכון?
-"איך קוראים לך?"
נשענתי על הספה ונפלתי, אני אסון. איזו פדיחה!
"ג-ג'וני" הוא כיווץ את עיניו ועזר לי לקום, -"אני בסדר, אז היי ג'וני. נעים להכיר"
אני לא מאמינה אני מתחילה עם מלצר
הוא לבש את הכובע הסוואגי שלו הפוך וחייך אלי,
-"טוב בטח יש לך מלא עבודה אז.."
"את האמת סיימתי לעבוד עכשיו."
-"נתראה" קרצתי לו, הוא לא היה צריך להעיר אותי. בטח קיבל טראומה ממני המסכן, הוא היה נחמד כזה. לא מצאתי חן בעיניו, איך שאני רואה.
הוא יצא וסגר את הדלת.