סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 73:))

וחצי בבוקר, לא ישנתי בלילה, גם לא חשבתי! זה משהו חדש כן,
פשוט לא רציתי לישון חשבתי על הטיסה, על ניו יורק.
קמתי והתארגנתי, אספתי את השיער שלי לקוקו גבוה וירדתי למטה, -"בוקר טוב מתוקה."
"בוקר.."
יום הולדת ראשון של הארי שאני בלי הארי. הרגשתי מוזר
אבא הסתכל עלי וחייך את החיוך שכל הזמן צחקתי ממנו, החזרתי לו חצי חיוך ויצאנו לדרך.

בטח הארי יעלה תמונות או משהו אחרי המסיבה, חשבתי לעצמי.
בדיוק קראו לטיסה שלנו, עלינו והתיישבנו במושבים שלנו, -"את רוצה לשתות?"
-"קימברלי רוצה לאכול?"
-"את רעבה? לא אכלת כלום מהבוקר"
-"שתית משהו? תשתי,"
-"נקנה לך משהו?"
אמא חפרה לי כל השעה הזאת, שתלך לישון אני לא מבינה למה היא חופרת לי על זה.

שיחקתי עם צמיד החברות שלי ושל הארי שהיה על היד שלי, היה ממש משעמם, במקום להשלים שעות שינה אני משחקת לי עם צמידים וחושבת על דברים מטופשים
הסתכלתי הצידה וראיתי שאמא נרדמה,
תחבתי את האוזניות לתוך אוזניי והפעלתי את השיר.

רק חיכיתי שהמטוס ינחת כבר ושנלך למלון. אני שונאת לישון במקום שיש בו מלא אנשים, לא יכולה.

בסופו של דבר נרדמתי שם עם המוזיקה הרועשת באוזניי שהעירה אותי אחרי כמה שעות, אני לא בטוחה שהתעוררתי בגלל המוזיקה או בגלל הזה שמודיע שעוד 5 דקות נוחתים. יש!

-"אני אקבל עוד הפעם את הסוויטה?" שאלתי את אבא בחיוך, רציתי כל כך סוויטה, מה אני אעשה בחדר רגיל?
"תפסיקי להיות מפונקת. תיהי כמו כולם"
-"אבל אבא"
"בלי אבא, נזמין חדר רגיל כדי שהכל יהיה הוגן בסדר?"
-"אוף" עשיתי פרצוף עצוב, זה תמיד עבד, אני יודעת שהוא יזמין לי סוויטה ;)
אמא רק הסתכלה עלינו ונאנחה, יופי.

עשינו צ'אק אין וקיבלנו מפתחות לחדרים, בסוף אבא וויתר לי והזמין לי סוויטה,
-"חסר לך משהו פה" אמא אמרה
"מה?"
-"את הארי"
"אמא תפסיקי להרוס לי עד שהכל כל כך מושלם." הכנסתי את המפתח ופתחתי את הדלת, ואו. ואו ואו ואו
זרקתי את הדברים שלי על הספה ושמתי את המזוודות בצד, המים היו נעימים, וזה אומר- זמן מושלם למקלחת.
סוף סוף בלי רעש, בלי אנשים בלי אף אחד. הסתכלתי מהחלונות, רואים את כל העיר, הבניינים הגבוהים והמוארים, זה היה מושלם.

נכנסתי למקלחת והדלקתי את המים, נשארתי שם שעה כדי להירגע, ואז שמעתי צלצול פלאפון, מצוין. דווקא עכשיו דווקא?

הידקתי את המגבת מסביבי ויצאתי, -"הלו?"
"היי התקשרת אלי?" זה היה הארי, נפלה לי המגבת, יופי עכשיו הכל הולך לי רע. ילך לי רע
הלך לי כל היום.
-"מה אתה רוצה? אני לא התקשרתי" הנחתי את הפלאפון על הספה והידקתי את המגבת עוד הפעם, שמעתי שהוא מדבר אבל לא שמעתי מה הוא אומר-
-"מה?"
"לא סתם חשבתי שאת התקשרת אלי אז,"
-"כן הארי? מה?"
"סתם,"
-"למה אתה מתקשר סתם?"
"התקשרתי כדי לדעת אם התקשרת אלי או לא למה את מתעצבנת מכל דבר? את במח-"
-"לא הארי אני לא במחזור תפסיק להתקשר אליי, אני לא רוצה להיפגע תפסיק." ניתקתי וזרקתי את האייפון על הספה, אני מבולבלת, הוא כן חסר לי ואז הוא לא חסר, אני כן רוצה אותו אבל מצד שני אני לא רוצה להיפגע, אני לא יודעת מה לעשות.