סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 69:))

-"בוקר טוב אהובה"
פקחתי עין אחת וראיתי את הארי קם ומושך את השמיכה,
"בוקר.."
-"איך ישנת?"
"טוב, טוב אתה?"
-"בסדר" הוא חייך ויצא מהמחסן, לקח לי כמה דקות להבין שישנו במחסן. התחלתי לצחוק על עצמי

-"הא ישנת כאן?" היילי הסתכלה על הארי והארי עליה, עליתי במדרגות ושמעתי את השיחה שלהם, היא צחקה ממשהו שהארי אמר וירדה למטה בעודה קורצת לי כאילו היא יודעת משהו.

"את נראית מקסים," הארי צחק עליי כשיצאתי מהאמבטיה. לבשתי אחת מהחולצות הגדולות שלו שהגיעו לי לאמצע הירך והשיער הרטוב שלי היה אסוף בפקעת מבולגנת על הראש.

"הנה את, נעלמת לנו אתמול, איפה היית?- הו הארי בוקר טוב לך, רגע.. גם אתה נשארת כאן?"
הוא צחק ושלח אליי חיוך עם גומות, צחקתי והסתכלתי על אמא במבט שואל
-"אוח ילדים" היא חייכה אלינו וירדה למטה
"אוח ילדים" עשיתי פרצוף ונכנסתי לחדר, הארי נכנס אחריי וסגר את הדלת עם הרגל, מושך אותי אליו
-"מה?"
"כלום" הוא נשען על הדלת היד שלו עברה מהרגל שלי אל המותן והוא משך אותי קרוב אליו, הפלאפון שלו רטט
התנתקתי ממנו והעברתי לו את הפלאפון בלי להסתכל מי זה,.

-"היי קרציה"
-"כן אני יודע,"
-"נשארתי אצל קים בלילה"
-"סתמי" הוא חייך, הלחיים שלו נהפכו לאדומות
-"אוקיי"
הוא ניתק את השיחה והסתכל עלי, -"את יודעת שאני אוהב אותך ושאני לא אפגע בך אף פעם נכון?"
הנהנתי, את האמת לא ידעתי אם זה נכון. אני צריכה יותר לסמוך על הארי ולא לשים לב למה שאחרים אומרים.
"מי זה היה?" חייכתי אליו
-"ג'מה" הוא זרק את הפלאפון על המיטה ונשען עלי, הוא רכן אליי ונישק אותי נשיקה קטנה על האף. -"אז מה זאיין מאורס?" הוא אמר בשמחה. כי הוא יודע שאני לא יוכל ליפול בשבילו עוד הפעם, הוא היה שמח
"אני לא רוצה לדבר על זה" אמרתי בקרירות
-"מצטער בייב." הוא התקרב אליי ונישק אותי, ואז- כן הארי בן אדם עסוק כנראה שמתקשרים ושולחים לו אסמסים ב9 בבוקר.
שלחו לו אסמס, ההבעת פנים שלו השתנתה בשנייה והוא הסתכל עלי, -"אני חייב לרוץ"
"לאן זה?"
-"בראד וריילי, אוהב אותך." הוא שם יד על הלחי שלי והתחיל לנשק אותי, הוא משך את זה עד שהוא נשכב עלי ולא הפסיק לנשק אותי, ואז מישהו היה צריך לבוא באמצע כמובן- אמא. זה היה נורא

הארי קם כולו אדום, קמתי מהמיטה והסתכלתי על אמא.
-"אני אזוז" הוא לחש, -"ביי" הוא יצא מהחדר, אמא חיכתה שהוא יצא מהבית ואז היא התחילה לצחוק, אבל מה זה לצחוק כאילו היא ראתה עכשיו איזה מופע סטנדאפ עם הסטנדפיסטים הכי טובים
-"אוח צעירים"
"כל הזמן יש לך את האוח הזה?" סידרתי את השיער שלי, לא מסתכלת עליה, הייתי כל כך מובכת
-"אתם כאלה חמודים אבל הבית לא ריק חמודה שלי"
"אמא תפסיקי."
-"את יכולה ללכת אליו ו-"
"פשוט תצאי"
היא צחקה ויצאה מהחדר, זה העלה חיוך על פניי ונחתתי על הכרית שהריחה כמו הארי, לא מפסיקה לחייך.

-"אני נכנסתי לחדר כדי לשאול אותך אם את רוצה ללכת איתי לקניות." היא חזרה לחדר, התרוממתי והנהנתי לה בלי להגיד כלום, עדיין מחייכת
היא חייכה אלי
קמתי ולבשתי את השורט שלא ראו בגלל החולצה הארוכה של הארי

-"יוצאים?" שאלתי ולקחתי את המפתחות של המכונית, ויצאנו לדרך.

מיליתי את העגלה בשטויות כמו תמיד, נכנסתי לתוך העגלה ואמא 'הסיעה' אותי, היה ממש כיף, אני אוהבת לעשות שטויות כמו ילדה קטנה ;)
אחרי שהעגלה התמלאה יצאתי ממנה ונכנסתי בתוך עגלה של מישהו אחר.
-"אומיגאד!"
"קימברלי!" אמא צעקה, במקום לעזור לי לקום היא צועקת לי.
מישהו הושיט לי יד, הסתובבתי וראיתי מישהו די נאה כמו שאמא אומרת, -"תודה וסליחה"
-"סליחה ותודה" תיקנתי את עצמי וחייך חיוך דבילי, "אני כל כך מצטערת"
הוא חייך חיוך חשוף שיניים לבנות
"זה בסדר."
אמא 'דחפה' אותי קדימה והרימה את המוצרים שנפלו מהעגלה שלו. -"זה בסדר" הוא הרים וזרק לתוך העגלה.
"לא הייתי צריכה לקחת אותך" היא לחשה לי באוזן, -"הייתי צריכה ללכת עם הארי." אמרתי והעברתי מוצרים, -"אז זה עונה לי על השאלה של אפשר את המספר שלך." הוא הסתכל עלי
אמא הסתובבה והסתכלה עליו במבט של 'מה אתה רוצה?'
-"יש לי חבר" חייכתי, -"אבל היה נעים להכיר אותך"
"לא כל כך נעים בואו נודה בזה" אמא התערבה.

-"הלו?" נכנסתי הביתה, -"האזה?"
"הלו? מי זו?" שמעתי קול של בחורה, טעיתי במספר? אין מצב שטעיתי
-"מי זאת?"
"מי מדברת?" היא ענתה לי באותה שאלה. מה קורה פה?
-"אני צריכה את הארי."
"אני צריכה לדעת מי זאת שרוצה את הארי כי הוא לא פנוי עכשיו, הוא במקלחת."
-"תגידי לו ש..- לא משנה" ניתקתי. לא יודעת מי זאת הייתה, אני צריכה להתחיל לדאוג? זה נשמע כאילו הוא בוגד בי אבל- לא! הארי אמר שהוא לא יפגע בי, אוף מה לא עשיתי בסדר?
איפה טעיתי?