סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 61:))

"היא ישנה.."
-"שש בראד אתה תעיר אותה!" שמעתי את הארי לוחש, "הערתם כבר." קמתי מהמיטה, הארי קפץ עלי בחיבוק ואז בדק לי את המצח אם יש לי חום.
"תעזוב אותי הארי אתה תהיה חולה!"
-"לא אכפת לי" הוא חייך והמשיך לחבק אותי, -"איך היה היום?"
"היה בסדר.."
-"בראד?"
"כן היה בסדר" הוא אמר, מסתובב ויוצא מהחדר…
-"שמחה לשמוע"
"את צריכה תרופה? ריילי דאג לך? אם אני אגלה שהוא לא הוא לא ישאר חי אני נשבע לך ש…"
-"תירגע הארי, הוא דאג לי.." התנתקתי ממנו, הוא גרר אותי לשבת למטה ביחד איתם בסלון. לא הייתה לי ברירה..

כשירדתי למטה ראיתי מלא בנות בגילי יושבות מסביב בראד בסלון, ריילי היה במטבח לבד. כמו תמיד
זיהיתי את אמילי ביניהם, הארי התקרב אליה וחיבק אותה חזק. בראד שר והצביע עלי, מישהי דחפה אותי אליו ונפלתי על הספה בטעות
-"מה קורה פה?" צעקתי, לא שמעתי כלום חוץ מהמוזיקה הרועשת שהרסה לי את האוזניים.
חיפשתי את הארי בין הבנות אבל לא ראיתי אותו, הוא נעלם ביחד עם אמילי.
"איזה בריטים עושים מסיבה בפאקינג אחד בלילה" מלמלתי לעצמי ודחפתי כמה מהבנות שעמדו לי באמצע הדרך עד שהגעתי לריילי. משהו שהייתי יכולה לעשות בשתי שניות אני עושה בחצי שעה בגלל הארי הדפוק הזה..
"תגיד לי אתה הומו?" צעקתי על ריילי,
-"סלחי לי?"
"אתה הומ-"
-"יש לי מישהי אני מחכה לה."
"לא ידעתי את זה."
-"לכי להארי"
"הוא הלך לאינשהו עם אמילי"
הוא הנהן קם מהכיסא והמשיך לשתות את הוויסקי שהיה על השולחן, הייתי כל כך מבולבלת ממה שקורה פה.

עליתי למעלה לחדר שלי ושל הארי ופתחתי את הדלת, מצאתי את הארי ואמילי עומדים במרפסת ומסתכלים על הכוכבים כמו שני דבילים.
"כיאילו, עד כמה אתה יכול להיות כזה מטומטם?"
-"את מדברת עלי?" אמילי פתחה את הפה,
"מה?"
-"אני הזמנתי את הבנות, חשבתי שיהנו פה.. הכל יצא הפוך."
הסתכלתי על הארי במבט של 'מה היא רוצה?'
שפשפתי את עורפי עם היד והרגשתי חופשי להיפתח בפני אמילי.
-"אז אני חושבת שאת צריכה לשלוח את הבנות הביתה. לידיעתך גברת אני לא מרגישה טוב."
"מאיפה אני אמורה לדעת?"
הסתכלתי על הארי, הוא לא הוציא מילה.
-"חשבתי שהאזה אמר לך."
"את קוראת לו האזה?"
-"יש לך בעיה עם זה שאני קוראת לו ככה?"
"אין לך איזה חבר ללכת אליו?"
-"יש לי."
הסתכלתי על הארי במבט פגוע הסתובבתי ונכנסתי פנימה.

איך הוא יכול פאקינג לעשות לי את זה?
הוא יצא כזה זבל,
לפני שניה הוא דאג לי ופתאום אמילי באה הוא שוכח הכל?
אחותו הקטנה בטח. אני לא צריכה אותו.
עכשיו הבנתי באמת מה בראד אמר לי, אני צריכה להתעורר.. הוא לא שם עלי.

לקחתי את הבגדים שלי והכנסתי לתוך מזוודה, הוא ראה את זה מהחלון ונכנס פנימה
-"מה? מה את עושה?"
"אני עוברת חדר."
-"מה קרה? עשיתי משהו?" הפנים שלו האדימו מרוב כעס.
"לא הארי, חברה שלך קצת תפסה מעצמה משהו שאין לה בגלל זה אני עוברת חדר."
-"היא הולכת עכשיו"
"שיהיה במזל"
יצאתי מהחדר וטרקתי את הדלת
, למדתי משהו טוב מריילי.