סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 59:))))

התעוררתי בבוקר שאחריי לקול בוקר הצרוד של הארי שיצא מהרצפה.
הוא דיבר בלחש, מנסה לא להעיר אותי, וזה נראה כאילו הוא דיבר בפלאפון.
ניסיתי לא לנשום חזק מדי, כדי שהוא לא יבין שאני ערה ויסיים את השיחה שלו.

-"כן בייב.. לא, כן היום החתונה.. אני מקווה, אני חושב.. אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם הזה.. כן אמ.. אני מדבר בלחש בגלל ש.. רק קמתי ואין לי כוח לצעוק ולהעיר את כל הבית. זה בסדר אני מבין אותך, גם אני אותך.. ביי אהובה"
הוא נאנח וניתק את השיחה, עצמתי את העיניים רק במקרה שהוא החליט להסתכל עלי.
לא רציתי שהוא ידע ששמעתי את כל הצרות האלה שפגעו בי- עוד הפעם..

"בוקר טוב אהובה." הוא נכנס לתוך השמיכה שלי, הרגשתי את רגליו הקרות על רגליי החמות. זה העיר אותי,
-"תה בעוד עשר דקות אוקיי?"
לא עניתי, רק חייכתי לו כתשובה.
הוא רכן אליי ונישק אותי נשיקה קטנה על האף, עושה את דרכו החוצה…

-"היי קימברלי" קולו של בראד עצר אותי במסדרון.
הפנים המחייכות שלו התקדמו לעברי, וברגע שהוא ראה אותי
הבעת פניו התחלפה והוא הסתכל עליי בדאגה. "קימ מה קרה?"
-"שום דבר. אני בסדר."
"לא את לא." "עוד הפעם הארי?"
-"לא זה בסדר."
"קשה לי לראות אותך שבורה כל פעם בגלל הדביל הזה."
-"לא בראד אמרתי שזה בסדר!"
לא יכולתי לדבר יותר בכלל המחנק בגרוני, זה הזכיר לי את השיחה שלו ושל אמלי.
"לטובתך, מה אכפת לי." הוא סינן וירד למטה,

נכנסתי ספוגה בדמעות לתוך האמבטיה, ואז ראיתי את ריילי.
-"מה קרה הפעם?" הוא היה קר מדי. זה מה ששנאתי אצלו, לא הזיז לו כלום
"מה אכפת לך?"
הוא עזב את האמבטיה וסגר את הדלת.
לא אכפת לאף אחד.

עברו יותר מעשר דקות, "אהובה איפה את?" שמעתי את קולו של הארי בא מהמסדרון. הוא דפק על הדלת כמה פעמים, ניגבתי את הדמעות, מה עוד יכולתי לעשות. פתחתי את הברז והעמדתי פנים שאני שוטפת ידיים,
-"אני כבר באה"
הוא הנהן, ראיתי את ההשתקפות שלו דרך המראה, התלתלים המושלמים שלו בהקו

אחרי שהוא יצא, יצאתי מהמקלחת וירדתי באיטיות למטה.
ריילי ובראד התאמנו על השיר שהם הולכים לשיר היום בחתונה, הארי הניח את הצלחת עם החביתה על השולחן והתיישב מולי.
"הארי אני אוהבת אותך"
ראיתי בזווית עין שסובבתי את ראשיהם של ריילי ובראד.
-"גם אני אותך אהובה." הוא לגם מהתה, לא היה לי את האומץ להגיד לו איך אני מרגישה.
"לא." קראתי בתקיפה, "לא הארי. אתה אוהב את אמלי." גררתי את הכיסא אחורה וקמתי ממנו, בראד הסתכל עלי ואז על ריילי.
-"מה זאת אומרת אהובה?," הוא לא הבין וכיווץ את עיניו
"כלום, אני פשוט.. כואב לי הראש מאתמול" המצאתי תירוץ. "ואיזשהו חלום נתקע לי בראש, אני אוהבת אותך הארי. תודה על הכל אתה החבר הכי טוב שהיה לי עד עכשיו. לא יכולתי לבקש יותר מזה" המשכתי לשקר, חייכתי אליו והמשכתי לאכול.