סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 5:)))

"ואי זה היה טעים!"
"אל תשקרי."
"מה?"
"זה בגללו?"
"בגלל מי?"
"הבחור הזה שהביא לך את האוכל. את בכלל יודעת מי זה?"
"לא ואתה ממש מכיר אותו."
"לא אמרתי את זה."
"אתה רב איתי?"
"עזבי, מאיפה לך אולי הוא סתם.. פד..פדופיל? שניסה לעשות משהו, ולקחת אותך ל.."
"אויש תפסיק דביל הוא עובד פה מה אתה לא רואה? כן ולאן הוא בדיוק יכל לקחת אותי? לנרניה?"
"בייב את בכלל לא מכירה אותו תפסיקי את"
"בייב?"
"כן זה מה שאמרתי בייב. יש בעיה?"
"לא." הסתובבתי עם הגב אליו לארון, מחייכת כמו טיפשה. הוא אוהב אותי? לא! אל תפתחי סתם צפיות. אחר כך סתם תתאכזבי וסתם תבכי בגללו. לא קים לא! לא יקרה.

"אני יורד ללובי, אממ לקפיטריה למטה כיאילו. את רוצה לבוא?" הוא דפק כמה פעמים על הדלת כדי לעורר אותי, הוא חייב להפסיק לדבר. גילגלתי את עיניי וירדנו למטה. הוצאתי את הבלאקברי שלי מהכיס והתכתבתי עם ג'מה.
"כן מה בשבילכם?" הקול הזה היה מוכר. הרמתי את מבטי אל אותו הבחור שהביא לי את האוכל. חייכתי אליו חיוך קטנטן, זאין הסתכל עלינו במבט קנאי.
"Cappuccino" אמר זאין עם המבטא שלו. בן אדם תפסיק לדבר. המבטא שלה גורם לי לצרבת, באמת.
הברמן החתיך חייך אליו והפנה מבטו אליי, "ומה לך גברת צעירה?" הוא חייך וקרץ. מזווית העין ראיתי את זאיין משפיל מבט, חה תקנא "בייב".
"Latte" חייכתי אליו ואז אל זאין.
"את חושבת שהוא חתיך?"
"מי?"
"כיאילו שאת לא יודעת על מי אני מדבר."
"אה על הברמן"
"כן" מילמל זאין, "כן. מי לא"
"טוב." עוד הפעם המבט ההוא חזר אל תוך עינייו. יכולתי לראות את זה. לקרוא את זה ולהרגיש את זה.
"הנה לכם" אמר הברמן, הוא הביא לזאין את הקפוצ'ינו שלו ולי את הלאטה במגש. וליד הלאטה שלי היה פתק קטן.
הברמן נעלם אחרי כמה שניות ואפילו לא שמתי לב.
"היי מה זה?" זאין לקח את הפתק הקטן וכל הקפה הרותח נשפך עליי.
"אתה לא נורמלי!" צעקתי, כל האנשים שהיו בקפיטריה הסתכלו עלינו.
"אומיגאד את בסדר?!" ראיתי את הברמן רץ אלי וקופץ מעל הדלפק, הוא סחט את כל הקפה מהמכנסיים שלי.
"זוז בן אדם." אמר זאין ודחף אותו.
"מה יש לך אחי? מה אתה דפוק?"
"למי קראת דפוק?!" זאין נתן לו מכה ביד. הברמן השכיב אותו על הרצפה. משכתי לזאין בחולצה חזק והוא הסתכל עלי והם הפסיקו, הברמן עזר לי ללכת למעלית, זאין לא וויתר, הוא ישר קם מהריצפה ורץ אליי.
"אנחנו נסתדר תודה רבה לך." הוא אמר בנימוס ולקח אותי למעלית.

"בפעם הבאה אני כבר אדע שאסור ללכת איתך לשום מקום שיש בו או חתיכים, או קפיטריה."
"אז את כן חושבת שהוא חתיך."