סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 49:)))

ירדתי למטה וג'יי נדבק אלי כמו דבק, -"היי מה זה המכנסיים האלה? והחולצה זוועתית."
"תודה" עניתי בקצרה ולגמתי מהנס הקר שהונח על השולחן, -"ירקתי בתוך זה" הוא אמר, צוחק צחוק רשעי
שפכתי חצי עליו וחצי על הרצפה ולקחתי את הפניבורד שלו. "דרך אגב מה אתה עושה פה בשעה כ"כ מוקדמת?"
-"היה לי משעמם.. היילי הלכה לעבודה אז חשבתי לקפוץ, לאן את הולכת?"
"לאינשהו" :)

עליתי על הפניבורד הפעלתי את האייפוד שלי ותחבתי את האוזניות באוזניים
הייתי כל כך בטוחה שאני לא אפול מהפניבורד המכושף של ג'יי,
אחרי חצי שעה הגעתי לסטארבאקס והתיישבתי ליד שולחן מלא בני נוער.
משכתי את האוזניות החוצה,
-"שלום, אני אמילי"
"ברור ברור.." מלמלתי והרמתי את ראשי, ראיתי את האקסית של זאיין. "היי אמילי, את בטח זוכרת אותי.."
-"כן, מה תרצי להזמין?"
"את יודעת מה עם זאיין?"
-"לא יודעת, מה תרצי להזמין גברת,?"
אוח היא קשה.
"מים."
הנערים שישבו ליידי התחילו לצחוק והסתירו את זה על ידי השתייה שלהם, גילגלתי את עיניי וחזרתי אל אמילי
-"אוקיי ומה עוד?" היא המשיכה לרשום בפנקס שלה, ואז מישהו נכנס עם משקפיים, "כלום."
שמעתי דפיקות על החלון, הסתובבתי וראיתי את ג'יי מחייך כמו דביל. אוי לא
קמתי ויצאתי אליו, -"היי עשית את כל הדרך ברגל?"
"נראה לך? עליתי על אוטובוס"
-"ואו"
"יה" הוא נכנס למסעדה, קלטתי בשניה הראשונה את ליאם מוריד את המשקפיים.
הוא ישב בצד לבד, מביט בתפריט.
-"היי ליאם" התקרבתי אל השולחן שלו, -"קימברלי!" הפנים המחייכות של ליאם התקדמו לעברי, "מה כולכם עושים באוסטרליה?" אמרתי בעודי נמחצת בין זרועותיו.
"כולכם?" הוא התיישב ואני מולו, ג'יי הצטרף אלינו בלי להגיד מילה.
אמילי התקרבה אלינו ושמה את הבקבוק באמצע השולחן. -"כן, זאיין והארי גם פה מה קרה ללונדון?"
"לא יודע, אולי הגורל הביא אותנו לכאן"
-"איזה גורל בדיוק" מלמל ג'יי, יכולתי לשמוע את זה.
"אני אקח סלט עוף עם פנטה" אמר ליאם וחייך אל אמילי. "לא יצא לי להציג את עצמי כמו שצריך, אני ליאם." הוא חייך והושיט יד אל ג'יי, "ג'יי" הוא אמר בלי הבעה
"היי ליאמוס אני יכולה לבוא אלייך היום?," לא כל כך עיניין אותי מה תהיה התגובה של ג'יי.
הוא בהה בי בלי להגיד מילה.
-"כן, כן ברור שאת יכולה.." הוא אמר ופתח את הבקבוק של הפנטה. שמחתי

יצאנו מהסטארבאקס ועליתי על הפניבורד, -"הוא כזה חמוד."
"אם הוא כזה חמוד למה את לא הולכת אליו? למה את איתי?"
-"אל תאשים אותי."
"אין לי עוד את מי להאשים."
-"מה אכפת לך עם מי אני?"
"עזבי בחיים לא תביני. אני שמח שאת שמחה" הוא חתך את הדרך והלך בדרך השניה. היותר ארוכה, לא הבנתי למה-

כשחזרתי למראה הפתעתי ראיתי את אמא ואבא עם המזוודות, "חזרתם, איך היה?"
-"את לא שמחה?"
"מה?"
-"מצאנו לך חתן"
"פאק דה וואט?"
-"סתם צוחק" אבא צחק, ממש מצחיק "אבל באמת היה שם מישהו מה זה חתיך."
-"כן בשדה תעופה, ישבנו גם ביחד במטוס"
"טוב.. אני שמחה שנהנתם, אני הולכת להארי. תדברי אחר כך עם אן אוקיי?"
אמא הנהנה, חשבתי על התוכנית של הארי ושל הלהקה שלו,

כל הדרך הייתי עסוקה בלחשוב. לחשוב על הארי על ליאם על התוכנית על הלהקה ועוד כמה דברים קטנים שהפריעו לי,

הדלת הייתה טיפה פתוחה אז פתחתי אותה ואז הוא קפץ עלי עם קונפטי. יופי הארי
-"יקח לי שנה לנקות את זה מהשיער."
"אל תדאגי!" הוא קפץ משמחה, -"למה אתה כ"כ שמח?"
"אני את בראד וריילי טסים לחופשה, זאת אומרת עם הלהקה שלי. אנחנו נעשה הופעו-"
רגע מה?. -"אני?"
-"כן, אמא שלי דיברה עם אמא שלך ואמא שלך הסכימה. היא לא אמרה לך? למה את לא שמחה?"
"כי, אמ.. הארי" עיקמתי פרצוף,
-"אל תגידי לי שאת לא יכולה, בבקשה זה לא יהיה אותו הדבר בלעדייך."
"מה הטעם?"
-"בבקשה בשבילי, בשביל ג'מה! תעשי את זה אם את אוהבת את ג'יי."
"לא הארולד, אני אעשה את זה רק בגלל שאני לא אוהבת את ג'יי."
הוא מחץ אותי כמו שלא מחצו אותי עד עכשיו,
"אתה יכול לשחרר"
הוא שיחרר טיפה ואז ריילי ירד למטה, -"היי ריילי" אמרתי בחיוך, מלא זמן לא ראיתי אותו.

-"היי."
"איפה בראד?" שאל הארי והכניס את ידיו לתוך התלתלים.
-"אנחנו יוצאים עוד מעט, בראד רד למטה!" הוא צעק, הפנים שלו האדימו. רגע יוצאים עכשיו?
"יוצאים עכשיו?" שאלתי בבלבול, איך? למה עכשיו?
הוא הנהן בדרך למעלה. התיישבתי ליד ריילי במטבח, הוא כרגיל ישב שם עם הגיטרה שלו וחטיף בידו.
"אז…"
-"אז…"
"לא ארזתי עדיין, יש לי כל כך הרבה לארוז ואני לא מאמינה."
-"כן…"

הוא קם ועזב את המטבח, עושה דרכו למעלה. ריילי אף פעם לא היה חברותי, אף פעם לא התחברנו.
אבל ידעתי שיום אחד עוד נתחבר, מי יודע מה יכול לקרות?
-"הארולד אני הולכת לארוז" צעקתי מלמטה, שמעתי שהוא צועק על ריילי ובראד, גילגלתי את עיניי ויצאתי מהבית.