סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 33:)))

יצאתי מהמקום הזה בריצה, מנסה לשכוח ממה שקרה כאן, חבל שזאיין לא נמצא פה, ג'יי לא היה נשאר בחיים.

נזכרתי בימים שהיו מתעללים בי בבית ספר, ללא רחמים.
יש אנשים שאין להם לב, אני חשבתי שאני התגברתי על זה אבל מסתבר שלא,

כשחזרתי הביתה ראיתי את אבא ואנני מכינים אוכל, -"היי"
כשהוא הסתובב וראה אותי הוא ישר קפץ בשניה אלי, "מה זה מה זה מה זה איפה היית את נורמלית?"
"אני לא חושבת, אתה זוכר שהייתי באה הביתה בוכה מהבית ספר אבא?"
-"מי עשה לך את זה?" הוא שאל בקול מאיים,
"זה לא משנה, זה נעשה כבר מה נוכל לעשות? לחזור אחורה? אם הייתי יכולה הייתי מתקנת הכל אבא, היית יכול לחזור אל אמא והכל היה טוב. אבל הכל לא טוב, והכל נדפק, בגלל הג'יי המזורגג הזה בעטו בי, אני הרגשתי כיאילו אני הרכוש שלהם שהם יכולים לעשות בי מה שהם רוצים, אני מדברת על המעריצות שלהם, באמת שנמאס לי מכל זה ואני שונאת אותו ואני הלכתי והרבצתי לו עד הסוף, אני חושבת ששברתי לו את האף, גם ככה זה הגיע לו." הסתכלתי על אבא בעיניים מלאות דמעות,
-"אני אמרתי לך לא לצאת!" אנני צעקה,
"ואני אמרתי לך לצאת מהחיים שלי ולא יצאת נכון? תעזבי את אבא שלי במנוחה, כי כל מה שאת יודעת לעשות זה רק להרוס משפחות תצאי לי מהבית אני לא רוצה לרא-" אבא עצר אותי וקירב אותי אליו, "את יכולה…-" -"לא זה בסדר, אם זה מה שאתם רוצים, טים"
היא לקחה את הדברים שלה ויצאה מהבית, הכל נעשה כל כך מהר.

עליתי למעלה לשטוף פנים ואז שמעתי צעקה מלמטה-"קים תגידי לי איפה הוא נמצא עכשיו!"
"מה?" צעקתי מהאמבטיה, משאירה הד…
"תגידי לי איפה הוא נמצא!"
-"בלונה פארק, למה?"
-"אוי לא אבא לא!" ואז שמעתי טריקת דלת, ישר ירדתי למטה והוא כבר לא היה שם, לקחתי את הפלאפון והתקשרתי אליו, קייוויתי שהוא לא ילך לעשות את זה! קיוויתי מאוד!
"C'MON DAD PICK UP THE PHONE!" צעקתי לתוך הפלאפון, אבל אז הוא התחיל לצלצל בסלון, הוא לא לקח אותו. מה שהשאיר אותי זה ללכת עם אף שבור וראש פתוח ללונה פארק בחושך. אין לי ברירה, הוא יוכל להרוג אותו. אני לא מאמינה שאני מרחמת עליו…..