סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 31:)))

העברתי את מבטי על החצר של השכן, ראיתי מישהי בלונדינית עם עוד מישהי שנראית בגילי- פחות או יותר, ואז קלטתי את אבא נושק לה בלחי ומחבק אותה, לא בצורה של "חברים", אתם יודעים נו… בצורה מוזרה כזאת כמו של בעל ואישה,

יצאתי אל החצר וכיחכחתי בגרוני, "אחמ,"
אבא הסתובב אלי ביחד עם הבלונדינית, -"האנ, זאת אנני" הוא חייך, העברתי אליה מבט לא מבין,
"אני, אני קים הבת שלו"
-"אני יודעת" היא חייכה, לא אהבתי את החיוך הזה. כשאני לא אוהבת מישהו ממבט ראשון זה אומר שאני לא יאהב אותו אף פעם,
"וזאת טיילר"
"היי" טיילר חייכה אלי והתקרבה לחבק אותי, -"אבא מי אלה?"
"אנני היא החברה החדשה שלי"
-"אה אוקיי"
"היא בנוסף הייתה התלמידה שלי"
-"תלמידה, אה הבנתי כן בסדר" העברתי לו מבט של חכה שאמא תשמע, ונכנסתי פנימה,

התיישבתי על המיטה שלי וקיפלתי את רגליי, היא נראיתה די צעירה, משהו כמו בת 30 לא יותר,
זה היה ברור לי שהוא ימצא מישהי… עוד תלמידה שלו, חבל שלא תפסו אותו או משהו, יש לו מזל. הרבה מזל.

אחרי כמה דקות שמעתי רעש שהעיר אותי מהמחשבות, ירדתי למטה וראיתי את אבא אנני וטיילר במטבח,
"אבא אתה לא צריך ללכת לראיין את הג'נוסקיאנס? אל תתן לג'יי לחכות" אמרתי בלעג, מנסה לעקוץ אותו
-"האני התקשרתי למישהו שיטפל בעיניינים, אל תדאגי הוא לא יחכה"
"איזו חמודה היא דואגת לחבר שלה" אנני אמרה וחייכה אליי, -"כן ממש חבר שלי"
-"אה" היא חייכה והסתכלה על אבא,

אני שונאת אותה היא גורמת לי לבחילה.

-"טוב מתוקות, אני אלך לעבודה… בדיוק עכשיו סימסו לי שהוא לא יכול להגיע," הוא התקרב והביא לאנני נשיקה, איו!
"אני יכולה לבוא איתך?" טיילר חייכה, מה? לבוא איתו? פח בחיים לא, אני יכולה להתערב עם מישהו על מליון דולר שהוא לא יקח אותה.
"ברור מתוקה,"
מה?!

עליתי ישר למעלה וחשבתי על מה לעשות, מה הלאה?
אני רוצה לחזור לאוסטרליה אני מתגעגעת לאמא ולהיילי, נמאס לי לחיות עם אבא באמת, אפילו שזה השבוע הראשון, אני מתגעגעת להרבה דברים באוסטרליה… ועכשיו גם כן זאתי באה, והוא לוקח אותה? אותי הוא לא רוצה לקחת!
זה מדהים איך שבן אדם שאתה הכי אוהב לא שם עלייך, ומעדיף מישהו שהוא לא מכיר על פנייך.

אחרי כמה דקות אנני נכנסה לתוך החדר והסתכלה עלי,
"מה את רוצה?" אמרתי בעייפות,
-"אני רק רוצה שתדעי שאני עושה את כל הטוב כדי שתאהבי אותי,"
"אני חייבת לאהוב אותך?"
-"את לא חייבת אבל,"
"אבל מה? את יכולה לעזוב בבקשה?"
-"אני מבינה שקשה לך, ואם את רוצה אני אדבר על דברים שאת אוהבת, אני אקח אותך למקומות שאת אוהבת, בבקשה תני לי הזדמנות אחת?" היא חייכה עוד הפעם את החיוך המרגיז הזה, בלונדה מפגרת.

"אני מניחה שאין לך חברות כאן," היא אמרה, מנסה להרגיז אותי עוד יותר
-"לא אין לי" אמרתי בשקט
"אז תספרי לי מי זה ג'יי"
-"הוא בן אדם"
"לא חשבתי אחרת" היא צחקה, מה מצחיק סוויט ג'יזס? "אז את אוהבת אותו?"
-"כן, לא."
"ואוו, אז איך שהבנתי נכון את בת 17? כמעט כמו טיילר"
-"יופי, אם לא אכפת לך תוכלי לקום ולצאת לי מהחדר בבקשה?"
"אוקיי" היא חייכה בלי הרבה מילים, ויצאה מהחדר.

יש מאחורי האישה הזאת סיפור, אני יודעת שיש, היא נראית מלאה בעצמה, ביצ'ית כזאת כמו בסרטים.

יופי תודה אמא ואבא שהשארתם אותי בלי אף אחד, עכשיו אני לא יכולה להתקשר לג'מה או לדבר עם זאיין,
הו שיט איזה יופי בטח עכשיו הוא מראיין את ג'יי ולוק, החיים שלי כל כך בזבל.