סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 25:)))))

".אני רק רציתי להגיד ביי"
הוא התנתק ממני והתקרב אלי, "לא ג'יי" נרתעתי לאחור, הוא התקרב וניגב לי את הדמעות
"לאן את הולכת?"
-"אני באמת שאני לא יודעת"
"את יכולה לבוא אליי אם את רוצה"
-"ממש עוזר, המחבוא המושלם"
"הם ידאגו אם תלכי"
-"אני לא חושבת, טוב בכל מקרה… ניפגש כבר מתישהו? מי יודע" לקחתי כמה צעדים אחורה, הוא תפס אותי בשניה וקירב אותי אליו
"בואי! אני מתחנן, רק תבואי נכין כמה פנקייקים שאת רוצה!"

אחרי עשר דקות המטבח שלהם כבר היה הפוך, באמת שנהניתי, וניסיתי לשכוח כמה שיותר מאבא ומהגירושים שלהם. הסתכלתי על הצד הטוב,

"אתה הולך לקבל פצצה לפנים!"
-"נראה ונחייה"
לקחתי שלושה ביצים והתחלתי לזרוק עליו, אבל אז לוק ירד למטה, ובמקום שהביצים יפגעו בג'יי, הם פגעו בלוק.
"אופס?"
"אופס?! אופס?!" הוא צעק, אני וג'יי התחלנו לצחוק ולרוץ בכל רחבי הבית, לוק רדף אחרינו עם כמה מצרכים עד שהחליק מהמים ששפכנו במטבח
"אני חושב ששברתי משהו"
-"זה לא מצחיק" אמר ג'יי ועזר לו לקום,
"כן זה כן, הוא צעק עלי!"
"אבל אבל!"
"עכשיו אתה בצד שלו? בוגד!" עשיתי פרצוף עצוב,
"לא!"
"אתה בצד שלה עכשיו? בוגד!"
"אתה כזה ילדותי לוק, כזה ילדותי"
"מי שמדברת"
"ביצה מדברת"
"אני גוועת ואני מריחה כמו ביצה"
"תרנגולת" אמר ג'יי וקרץ, "היי ג'יי" קרא לוק, ג'יי הסתובב וקיבל שמנת לתוך הפרצוף, "OH BURN!"

אחרי כל הכיף הגיע באמת הזמן של הבישול והאפייה, אחרי עשרה נסיונות כושלים העוגיות חמאה עם השוקולד צ'יפס יצאו מהתנור, ריח של שרוף יצא איתם ביחד. למזלינו היו רק חצי שרופים, -"זה נראה טוב"
"בטח"
"סתמי זה נראה טוב, רק האלה שאני הכנתי, שלך יצאו שחורים" הוא הוציא לי לשון, -"מצחיק מאוד, אתה לא יודע לאפות בכלל"
"את ממש יודעת"
-"עובדה שלי יצאו עוד אפויים שלך בטח בצק בפנים" התיישבתי בכבדות באחד מהכיסאות שבמטבח, משעינה את הראש על השולחן.

"איכ" הוא ירק את העוגיה השחורה, "זה שחור דביל, לא אוכלים שרוף"
-"ועוד את אומרת לי שאני לא יודע לאפות"
"תפרוש תפרוש"

דפיקה עצבנית נשמעה בדלת