סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 20:))))

נכנסתי לפייסבוק ו… נתקעתי בתמונה של זאיין עם מישהי מחובקים, הוו כמה נחמד. לא.
היו לי שלושה בקשות, הו כמה נחמד מהאחים ברוקס. נכנסת לפרופיליישן שלהם ובדקתי אם הם אינ א ריליישנשיפ,
אחרי החקירות ירדתי למטה גוועת מרעב, חושבת מה אפשר להכין.
אמא עוד הפעם לא השאירה אוכל במקרר, היה לי חשק להכין משהו.

והופ, דפיקה בדלת, פתחתי וראיתי את השכן, ג'יי.
"היי"
"תגיד יש לך ביצים?"
"סליחה?"
"תביא לי שני ביצים"
"אממ, אני אבדוק"
"לא אל תבדוק, תביא" חייכתי וסגרתי את הדלת, והוצאתי את כל המצרכים לפנקייק.

אחרי כמה דקות ג'יי פלש את תוך הבית בצורה מוזרה. קיבלתי התקף לב קטן, עבר.
"הבאתי שלושה ביצים"
"Good boy"
"מה עושים?"
"עושים?"
"כן, גם אני רוצה להכין משהו, והאחים שלי לא בבית"
"לאן הם הלכו?"
"לא יודע"
"לך לאינשהו"
"אני רוצה להכין"
"אתה ילד דווקא."
הוא חייך חיוך מתוק, התאפקתי לו לצבוט לו בלחיים.

"תפסיק עם זה," צווחתי וכיסיתי את פניי כשכף עמוסה בבלילת פנקייקים עפה לכיווני. "זה אוכל חתיכת טיפש,"
"תני להנות!"
"להנות? אני רעבה!"
"נו אז מה את בוכה גם אני"
לקחתי את הקערה המלאה בבלילת הפנקייקים ושפכתי עליו
"את לא עשית את-"
"Yes i did!" הוצאתי לו לשון והוצאתי תותים מהמקרר, כשהסתובבתי חטפתי ביצה לראש, הוא הולך למות.