סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 17:))))

"אז על מה אתם יושבים?" הבנים שנכנסו איתנו ישבו עם אזיקים ברגליים, ראיתי מזווית עין שהם מסתכלים עלי, כשהפנתי את מבטי אליהם הם הפנו את שלהם.
-"לא יושבים עדיין"
"מה עשיתם?"
-"עברנו על חוק" אמר המתולתל, אחרי כמה דקות אמא פתרה את כל ה"בעיות" ובאה אלינו.
"קים תפסיקי לדבר עם… פושעים" היא אמרה בעצבים

"טוב ביי" אמרתי וחייכתי אליהם, תודה אמא תודה.
יצאנו מהתחנה, אמא רתחה מעצבים, כנראה קרה משהו.
נכנסנו לאוטו ולא דיברנו, עברנו את כל הדרך וסוף סוף הגענו הביתה, קפצתי על היילי בעודי לוחשת לה -"HE'S SO" (הוא כזה….)
היא קטעה את המשפט והורידה אותי מהגב שלה, "OH MY GOD WHO'S HE?!" (אומייגאד מי זה הוא?)
חייכתי חיוך ממזרי ועליתי לי לחדר.

אני יודעת שהם מפה, אני יודעת שהם אוסטרלים. בעיה אצלי חייבת להיות כל הזמן. אני לא יודעת איך קוראים לו.
מעניין מה היילי חושבת.

-"קימברלי בואי לאכול!"
"אני לא רעבה"
-"אמרתי בואי לאכול" היא צעקה מלמטה. אין ברירה חייבים לרדת, חבל שאני משקרת לעצמי, איזה לא רעבה אני גוועת. אז ירדתי למטה בעודי מסתכלת על הרצפה ושמה לב שהיילי נועצת בי מבטים.
התיישבנו סביב השולחן ומזגתי לי אוכל. -"הפושעים הקטנים שראית היום הם שכנים שלנו"
"היא מדברת על מי שאני חושבת שזה?" היילי שאלה, היא כזאת מעצבנת.
"לא מה פתאום"
-"על מה את מדברת?" אבא התערב בעיניין
"כלום" המשכתי לאכול, מנסה לחשוב על איך אפשר להעביר נושא.
"אז היה ממש כיף בכלא אה?" היילי רמזה משהו אני יודעת, היא כזאת רעה, או שלא. זאת אני שלא יודעת לסתום את הפאקינג פה המטונף שלי. כן
"איזה כלא בראש שלך חתיכת בהמה, זו הייתה תחנה."
"אז את כן מאוהבת בו או לא?" היא ניסתה לעצבן אותי, הצליחה.
"מאוהבת במי?" אבא צחק וכמעט נחנק מהאוכל, חה.
"בעצמי" :)
"כן יודעים"
"אז איך קראו לו?"
-"המאוהב במאוהבת במאוהבים בעיר המאהבים אוקיי?"
הם התחילו לצחוק, יופי קורע.
"תשירי לו בייבי" אמר אבא בעודו נחנק מצחוק,
"אני אשיר מבטיחה" -.-
"הבטחת!" הם התחילו לצחוק יותר חזק.
"יופי הבטחתי נו אז מה? אתם לא נותנים לי לאכול"
-"אז מתי נכיר אותו?"
"אני פאקינג לא מכירה אותו רק דיברתי איתו 2 שניות ואז אמא באה ופאקינג העיפה אותי משם"
-"אני לא מאמין מה עשית!" הוא לא הפסיק לצחוק עלי.
"מצחיק אבא מצחיק"
-"אני אוהב אותך"
"זה מה שהפושע צריך להגיד, לא?," אמרה אמא, ממתי את כזאת מצחיקה אני פשוט לא יכולה לנשום.
"הוא לא פאקינג פושע"
"הוא פאקינג פאק פאקינג מעיר הפאקינגים" צעק אבא והם המשיכו לצחוק
"כן אבא נכון,"
"היא מנסה להגיד, שמתי שנראה אותו, נתאהב בו גם" אמרה היילי וחייכה אלי.
-"כן במיוחד אני" צעק אבא ואז צלצלו בדלת, הם לאט לאט נרגעו, הו תודה אלוהים.