סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 15:))))))

"נוכל לשבת בסטארבאקס אם בא לך, בצהריים"
-"אוקיי האני, אוהבת"

הרגשתי שהיא זוממת משהו, טוב נו לא משנה מה כבר יכול לקרות?

התהפכתי במיטה, לא מוכנה לקום לעוד יום. זה היה מוקדם מדי כדי לקום,
צנחתי על הכר כמו שיכורה, ואז שמתי לב שג'מה שלחה לי הודעה, -"את ישנה?"
"לא, דרך אגב זה אני הסיוט של קים שולח לך הודעה"
-"מצחיק, עוד 10 דקות אני יוצאת מהבית"
שיט, השעה 1 וחצי בצהריים ולא עשיתי כלום, איך היום עבר מהר?
קמתי כל כך הפוכה, לבשתי את הבגדים של היילי כי שלי היו בכביסה, שנאתי איך היום הזה התחיל

הגעתי לסטארבאקס והתיישבתי על הכיסא, -"מה תרצי?"
"אממ, כלום בנתיים אני מחכה למישהי" חייכתי חיוך מזויף ושיחקתי עם האצבעות על השולחן
אחרי כמה דקות סימסתי לג'מה "איפה את?"
-"אממ"

זה לא עונה לי על השאלה ג'מה.

פתאום נכנס מישהו עם משקפיים, רגע, הארי? מה לעזא-

הוא התיישב מולי והוריד את המשקפיים.
"הארי?"
-"היי בייב"
"מה לעזאזל?"
-"מה שלומך?"
"נורא, ואיום"
לקחתי את הדברים שלי ויצאתי מהמקום, הדמעות עמדו לי בגרון, אני אראה מגוחכת אם אבכה ברחוב, שמעתי אותו יוצא משם והדלת נטרקת.
הוא סובב אותי אליו בעדינות והסתכל עלי, -"אני מצטער אם עשיתי משהו אהובה, אבל… אם תוכלי להגיד לי מה עשיתי אני…"
"הארי לא עשית כלום, זאת ג'מה"
מחתי את הדמעה מהר כדי שהוא לא יראה, -"את בוכה?"
"לא, אני אלך"
נעמדתי על המדרכה והרמתי יד כדי לתפוס טקסי,
-"לא, בואי אני אקח אותך"

כל כך נחמד מצידו.
"לא זה בסדר"
-"אני מתעקש"

בסופו של דבר נכנסתי אל המכונית של חבר שלו, בראד.
הוא התיישב ליד החלון מצד ימין ואני בצד שמאל, עיניי נתקלו בעינייו של בראד, איכשהו הארי קלט את זה.
"את האמת זה היה מתוכנן כי היא סיפרה לי" אמר הארי. הסתכלתי עליו במבט של "על מה אתה מדבר?,"
-"לקצר את העיניין?," שאל בראד
"כן בבקשה"
"אני אגיד לה!" הארי התחנן
"ג'מה רצתה שאתם תיפגשו ובלה בלה ויצא מזה משהו, נכון שלא יצא מזה משהו?,"
זה היה נשמע כיאילו הוא רוצה "לגנוב" אותי מהארי,
-"אתה חתיכת בן של-"
"היי!" צעקתי, בראד עצר והסתובב אלי, הוא זה שנהג.
"תרדו מזה, אני לא בעיניין של אף אחד"

שיקרתי רק לעצמי.
כן הייתי ב"עיניין" של הארי, ג'מה תכננה את הכל? ידעתי.

הארי נראה פגוע, הוא החזיר את עינייו אל החלון, ובראד המשיך לנהוג.
-"לא ידעתי שהדרך כל כך ארוכה," בראד שבר את הקרח, "מה אתה רומז?"
"שאת צריכה לרדת כאן ועכשיו"
-"בחייך! היא לא יכולה לרדת כאן ועכשיו" הארי אמר בתוקפנות רבה.
"כן היא כן"
"אה…" הם לא נתנו לי להשחיל מילה "טוב אני ארד פה"
ירדתי באמצע שום מקום, בחושך, עוד הפעם לא יודעת מה לעשות. בא לי לבכות
חיכיתי שמישהו מהם יצא ויתחרט על זה ויכניס אותי פנימה, אבל לא זה לא קרה, התיישבתי על המדרכה הקרה מחכה שמכונית תעבור,
איך הוא עשה לי את זה?
אני שונאת את הארי.