סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 14:)))))))

קמתי מהכיסא ישר ונכנסת אל תוך המקרר בשניה, יאמ דונאטס.
לפני שלקחתי ביס נזכרתי שזה לשכנים, טוב נו הם לא ישימו לב אם אקח אחד נכון?;)

דפקתי כמה פעמים בדלת ואף אחד לא ענה, לקחתי ביס ענק מהדונאטס ואז נפתחה הדלת. שיט.
-"שלום"
הוא אמר, הו מבטא בריטי,. היה לו שיער ג'ינג'י מבולגן, כיאילו הרגע עבר מלחמה, העיניים היו ירוקות עם קצת נמשים, לא משהו.
"בריטי אה" הפה שלי היה מלא, המסכן הסתכל עלי ורצה לבכות.
"אני מצטערת" בלעתי, הוא הסתכל עלי והרים גבה, מנסה לא לצחוק עלי. דביל
"אני מנסה להיות קצת מנומסת אתה יודע, אנחנו בריטים והכל…"
-"כן… אני ריילי"
הוא הסתכל על הקופסא החומה עם הדונאטס, ואני מנסה לא לאכול אותה.
"כן, אממ אני קים, וזה בשביל- זאת אומרת בשבילכם, ברוכים הבאים"
-"תודה"
הוא חייך חיוך דבילי וסגר את הדלת, זה יהיה קשה.

את האמת אני מעדיפה את הארולד על זאיין, והשכן החדש בכלל לא משהו ואני חייבת לקנות דונאטס.
ואני חייבת כל כך הרבה דברים, והארי לי על הראש והכל כל כך קשה מאז שהג'ינג'י הגיע לכאן, אני מדברת על החמש שניות שדיברתי איתו, בכלל לא אהבתי אותו.
אני לא חושבת שנהיה ידידים אי פעם, אולי בגלקסיה אחרת מי יודע.
ורק הוא עכשיו רואה טלוויזיה בנחת ומזמזם לו שירים וטוחן דונאטס, למה הכל צריך להיות כזה קשה?

"ג'מה!"
-"קימברלי שלחתי לך הודעה את לא ענית לי" היא נשמעה מודאגת ולחוצה.
"הכל בסדר, מה כבר קרה?"
-"טיפשה את הפחדת אותי!"
"יצא לי לחשוב על אחיך"
-"וחשבתי ש- מה?" יכולתי לדמיין את הבעת הפנים שלה ברגע זה. לעזאזל אני לא יודעת איך שותקים
"אממ אז מה קורה?"
-"לא קימברלי את לא, את חושבת על הארי?" אני לא מבינה מה הבעיה פה.
"כן אני צריכה להתבייש בזה?" קצת הסמקתי
-"אוי"
"אוי?"
"אני הולכת למסעדה, כבר אדבר איתך שם ואם את רוצה ניפגש רק תגידי מתי" היא ניתקה בלי להגיד ביי, מה הקטע ג'מה? זה לא אומר שאני אוהבת את הארי, זה אומר שאני חושבת עליו, נגיד אם היה לי אח הייתי חושבת עליו… לא?
החלטתי לשלוח לה הודעה, -"מחר את יכולה?"
"ברור לאב, באיזה שעה ואיפה?" נבהלתי שג'מה שלי לא תחזור יותר.
"נוכל לשבת בסטארבאקס אם בא לך, בצהריים"
-"אוקיי האני, אוהבת"

הרגשתי שהיא זוממת משהו, טוב נו לא משנה מה כבר יכול לקרות?