סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 130:))

ירדתי במדרגות ביחד עם הקופסאות, מכניסה אותם לתוך המשאית הענקית והמלאה בקופסאות חומות סגורות בנייר דבק.
אני חושבת שהשנה הזו הרסה אותי, ניתקה וחיברה אותי עם אנשים חדשים ואנשים שהכרתי מזמן, וגם עם הארי.
משהו שלא חשבתי שיקרה אי פעם אחרי שהוא בגד בי. הפעם אני אגיד שאני לא עוברת הלאה, הזמן יעשה את שלו, כי כל הזמן שאני אומרת שאני אעבור הלאה הוא עוד הפעם חוזר כמו צונאמי ואני נופלת בשבילו.

הפלאפון שלי צלצל ועניתי, "היי ג'ן"

"היי קימברלי," היה אפשר לשמוע בקולה שהיא שמחה. "את עושה משהו היום?"
-"אממ למה את מתכוונת?" נכנסתי הביתה וסגרתי את הדלת,
"את עם הבנים? נייל ליידך?" היא צחקה

"לא, אני חזרתי הביתה.." כמעט שחכתי שלא אמרתי לה שחזרתי,
-"מה? למה?" היא המשיכה לשאול שאלות
"אני… אני הבנתי שעשיתי עוד הפעם טעות והתעייפתי."
-"נתת להארי ללכת?"
"לא, זה לא מתאים לשנינו, הוא בן אדם עסוק את יודעת.. הוא לא יחזור למה שהוא היה. וגם אני לא"
היא מילמלה לעצמה משהו -"אה אז רוצה ללכת לאינשהו היום?"
"סטארבאקס?"
-"כמו בימים הטובים."
"כן, בדיוק"
-"אז אני אצא עוד עשר דקות, ניפגש ליד הכביש?"
הסכמתי וניתקנו, עליתי למעלה ושמתי על עצמי חולצה ישנה של הארי, מהארוכות שאהבתי
חושבת לעצמי איך אני אגיד לה שזה הזמן שניפרד, וזה בכלל לא משהו שאני החלטתי.

-"חברה!" שמעתי צעקה, ראיתי אותה רצה וזורקת את הסקייטבורד שלה על הרצפה, עולה עליו ומחבקת אותי
"תאמיני או לא, אבל שחכתי איך את נראית כבר." חיבקתי אותה בחזרה, -"נו את הולכת לספר לי הכל." היא פתחה את הדלת ונכנסה לסטארבאקס, מתיישבת בשולחן ריק וקוראת למלצר, -"אני רוצה קוראסון שוקולד עם שוקו ומרשמלו."
הוא הסתכל עלי וחייך "אני צמחונית" צחקתי "אני, אני אקח מים." הוא חייך והסתובב, -"איך זה שאת בוחרת את הדברים הכי פשוטים במסעדות?"
"אני צריכה להגיד לך משהו לפני הכל."
לקחתי את הידיים שלה ושילבתי בשלי, -"אני עוברת, לניו יורק."
"אין, אין לי מה להגיד." ההבעת פנים שלה השתנתה בשניות
-"המשפחה שלי החליטה לא אני, כאילו הם יקשיבו לי מתישהו. נשמור על קשר, כל יום סקייפ וכל הבולשיט הזה."
"כן, מדברת זאת שבקושי יש לה זמן למחשב." היא עזבה את הידיים שלי ושיחקה עם הקש של השוקו
המלצר הניח את הבקבוק מים שלי על השולחן ועזב
-"אז מה איתך ועם הארי?" היא ניסתה להעביר נושא, -"תפסיקי עם הארי בבקשה. ואני אבוא לבקר אני מבטיחה"
"כן.." היא הסתכלה עלי לא באותו מבט שהיא הסתכלה בהתחלה, ידעה שאני לא מקיימת הבטחות.
-"אולי תחזרי להיות מי שאת."
"אני כבר לא יודעת מי אני" עיניי טיילו על הרצפה ועוד כמה דברים שהיו על השולחן "הארי שינה אותי."
-"חשבתי שאת לא רוצה לדבר על הארי."
הנחתי את ידי על המצח והורדתי את ראשי כלפי מטה, עוצמת את עיניי, -"חוץ מזה את בחרת בדרך הזו, להשתנות בשביל הארי. אף אחד לא ביקש ממך"
היא אמרה, היא צדקה, אני בחרתי ועכשיו גם אני מצטערת. אולי אני אתפרסם יום אחד וכולם יכירו אותי בתור האישה עם הטעויות.
-"אני מאחלת לך הצלחה שם ושתמצאי מישהו."
"שלא ינצל אותי כן…" השלמתי את המשפט שלה, היא צחקה ביחד איתי -"אני מאמינה בך."
חייכתי אליה גוררת את הכיסא לאחור וקמה מהשולחן, מחבקת אותה ועוזבת את סטארבאקס.

-"טוב אז מה הולך לקרות, אנחנו חייבות?" שמעתי את קולה של היילי כשנכנסתי הביתה, היא קפצה עלי בשניה עם מבט מופתע שהופיע על פניה.
"מה הולך לקרות מה ואיפה?" צחקתי בעודי מחבקת אותה חזק,
-"דודה מרי מתחתנת."
"אוח." נאנחתי, "ככה גם אני הגבתי"
-"ואת יקירתי הולכת להיות שושבינה,"
"אמא, איזו שושבינה אני הולכת להיות אם אנחנו צריכים לעבור היום?" הנחתי את האייפון על השולחן, -"זה עוד שבוע."
אני לא חושבת שאני אוכל לצאת מזה. ממש לא, וזה מה שהיה לי חסר- חתונה.