סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 128:)

הגענו לאולפן הקלטות, פעם ראשונה בחיים שלי שאני נמצאת במקום כזה, עמדתי ליד המכונת הקלטות, הארי שיחק עם הכפתורים והסתכל על הזכוכית וחייך
הבחנתי בבחור ג'ינג'י שעמד מאחורי הזכוכית ליד המיקרופון עם הגיטרה הקטנה שלו, הדלת נפתחה ונייל נכנס ואחריו ליאם, הארי משך אותי ונכנסנו.
-"חבר!" הוא קרא להארי וטפח על גבו, מחבק אותו ואז עיניו ננעלות בעיניי
ראיתי שהוא מביט בי, אבל במקום שהעיניים שלו יסתכלו על החזה שלי שבקושי היה מכוסה, הוא הביט בי ישר בעיניים, -"אד שארין." הוא הציג את עצמו -"It's a plesure to meet you" בריטי מנומס. -"קימברלי.. קימברלי סטון."
לחצנו ידיים, הארי חייך אלי ושם אוזניות, חייכתי אל אד הג'ינג'י והתיישבתי מחוץ לחדר הקלטות, מסתכלת עליהם שרים וצוחקים על כל מני דברים

איש מהצוות באולפן עבר והתיישב ליד המכונת הקלטות, צועק עליהם
הוא הסתכל עלי ועל הלבוש שלי, כרגיל, כמו כולם. -"ואת…?"
"אני, אני קימברלי."
התיישבתי ליידו והסתכלתי על מה שהוא עושה, מזיז את הכפתורים ופותח את העיתון השבועי, זורק אותו על הרצפה -"לא מפתיע במיוחד."
"מה?" צחקתי, -"הארי סטיילס יוצא עם קארה"
"מה?" פתאום ה'מה' שלי הפך להיות רציני, חיכיתי שהם יסיימו להקליט, הם התחילו לצחוק על כל מני דברים, כשנכנסתי לתוך החדר הקלטות מושכת את הארי הוא כבר הפסיק לצחוק והבין שמשהו לא בסדר.
-"למה רשום בכל העיתונים שאתה יוצא עם קארה?" לחשתי לו כדי שהאחרים לא ישמעו שעוד הפעם אנחנו רבים. כי חוץ מלריב אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר אחר.
"מה? מי זאת קארה?" הוא חייך אלי
-"תחשוב בעצמך." שילבתי את זרועותיי על החזה "אני לא יודע בייב אני באמצע עכשיו, נדבר על זה אחר כך." הוא שתל נשיקה על הלחי שלי ונכנס פנימה. הסתכלתי על אד והוא קרץ אלי וצחק עם הבנים, גילגלתי את עיניי ולקחתי את המעיל הארוך של הארי, שמה אותו עלי כדי להסתיר את הגוף המגעיל שלי. להסתיר את כל החתכים האלה, להסתיר, אותי.
את עצמי.
לקחתי את העיתון בפעם השניה, מחזיקה אותו ומדפדפת לעמוד 15'
יש פה פאקינג תמונה שלהם ביחד, באותו רכב. זה לא יכול להיות פוטושופ
אפילו הצהובונים לא שמים תמונות שעוצבו בפוטושופ בעיתון שלהם, הסתכלתי על הארי שחייך אל הבנים ודיבר על משהו, זורקת את העיתון על הרצפה ויוצאת מהמקום הזה ביחד עם שומר אחד. -"תיקח אותה הביתה, ומשם אם אתה יכול לשדה תעופה."
הוא הסתכל עלי במראה הקטנה שבמכונית והנהן, "קרה משהו?"
"ראית את העיתון הבוקר? אני כל כך מפגרת שאני יוצאת עם הארי ועוד מנסה לאהוב אותו בכוח ולחזור אליו אחרי מה שהוא עשה לי כל הזמן הזה. בגלל זה הוא רצה שאני דוגמנית? בגלל שקארה המושלמת דוגמנית?"
-"הארי הוא בחור טוב."
"כן." חייכתי, מספיק טוב, טוב מדי בשבילי.
-"אני צריכה לחזור הביתה, להקשיב להורים שלי לחזור ללימודים. לחיות רגיל, אני לא יודעת למה נכנסתי לחיים העכשווים של הארי, טעות ענקית."
"אנחנו עושים טעויות, שמחים ואז מבינים עד כמה הטעות שעשינו גדולה."
האייפון שלי רטט, עדיין לבשתי את המעיל שהריח בדיוק כמו הארי, זה היה הוא. -"מה?"
"בייב איפה את?"
-"בייב אחת או בייב שתיים? אני שואלת כי זה כן משנה."
"מה?"
-"אני אעשה את זה קל בשבילך בדיוק כמו תמיד.
את מי אתה צריך את קארה או קימברלי? כי איך שאני ראיתי נהנת בערב שהיית איתה. לא ככה?"
"אנחנו חוזרים לזה? איפה את?"
-"בחזרה הביתה הארי, ד"ש לדוגמנית הבריטית שלך."
"לא נו, את לא רצינית."
-"אתה גם חירש בנוסף להכל, אתה שומע אותי צוחקת?"
"אני אוהב אותך קימבר-"
-"תחסוך." ניתקתי וסגרתי את הפלאפון, מכניסה אותו לתוך הכיס ויוצאת מהרכב.