סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 10:)))

"בוקר טוב קים, היום עוזבים" אמא התקרבה אלי והביאה לי נשיקה בלחי, יואו איזו בשורה משמחת! תודה אמא, מיד קמתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת. אחרי שיצאתי והתארגנתי יצאתי מהחדר ביחד איתה.
"זאיין אמר לי שבכית"
התעלמתי, "אפשר לדעת למה?"
-"הייתי עייפה"
"טוב" היא סיננה, התיישבנו בקפיטריה, מישהי בלונדינית עם עיניים כחולות ניגשה אלינו וחייכה חיוך מתוק, גילגלתי את עיניי. ובדיוק זאין הגיע, ממש בזמן.
"ואס הפנין גירלס?" הוא התיישב לידי ושם את ידו על הדלפק, "מה תרצו?" היא חייכה אל זאין, הסתכלתי עליהם והרגשתי שאני מתפוצצת עוד שניה. "קפה שחור עם שתיים סוכר" הוא קרץ לה, היא הסתכלה עלי ומחקה את החיוך מפנייה.
"ומה את תרצי חמודה?" היא חייכה חיוך מאולץ, אוחח. כל כך מצב רוח של לריב איתה ולתלוש לה את השיער. היה לי חשק.
-"חמודה תיקראי את יודעת למי, שתיים אני סתם יושבת פה. שלוש הבחור שליידי תפוס, לכי תנסי על מישהו אחר, בלונדה מפגרת, אה ודרך אגב.. איפה ליאם?"
היא פתחה את עינייה והסתכלה עלי, אמא משכה לי את היד ולקחה אותי הצידה.
"מה את חושבת לעצמך גברת?"
-"מה עשיתי?"
"למה את עונה לי ככה?"
-"תקשיבי היום זה היום האחרון שלנו פה אז תני לי לעשות את הכל לבד, תודה"
יאפ, פעם ראשונה שאני מתנהגת ככה אל אמא שלי, הבלונדה עלתה לי על העצבים. וכשמשהו כזה קורה אני יכולה להתחרפן. אני לא שמה לב למה שיוצא לי מהפה, אני פשוט לא יכולה לשלוט.

לא יכולתי להסתכל על זאין מתחיל עם הבחורה ההיא, היא פאקינג ברמנית מסכנה. זה כל כך עיצבן אותי, התיישבתי ליד היילי ושיחקתי בעצבים עם האצבעות על השולחן, מסתכלת על זאין והברמנית הבלונדינית, ופאקינג מקנאה.
"קים הכל בסדר?" שאלה אמא, אחרי מה שאמרתי לה היא עוד מדברת איתי, אמא אני באמת אוהבת אותך אבל עזבי אותי עכשיו.
-"אני חושבת שזה בגלל זאיין, שניה אני באה" הפנתי את מבטי אל אמא של זאין שקמה אליו, -"WTF?! לא! אוף נו, לא יהיה לי סיכוי איתו נכון?" אומיגאד, אמרתי את זה בקול או שאני מדמיינת? את לא נורמלית קים. לא נורמלית.
"קים" ציחקקה אחותו של זאין, -"מה?" עשיתי את עצמי לא מבינה.
"את מחבבת את זאיין, תודי בזה וזהו"
-"לאאאאא"
"כן"
-"לאאא, תוכיחי."
"הרגע אמרת"
-"מה אמרתי?"
"שאין לך סיכוי להיות איתו." היא אמרה וחייכה אלי, הסתכלתי עליה מנסה לא לחייך. רציתי, את האמת. למרבה המזל ההורים שלי לא ישבו סביב השולחן שלנו, ולא שמעו את השיחה שלנו.
הסתובבתי וראיתי את אמא של זאין וזאיין מתקרבים אלינו.
הוא התיישב מולי ונשך את שפתו התחתונה, בכלל לא הסתכל עלי.