סיפור החיים שלי 4:)

לא סיפרתי את זה אבל ההורים שלי גרושים.. האמת שזה פשוט רגיל אצלי אז אני לא מחשיבה את זה כדבר חשוב שמאפיין אותי, ככה אני חיה.. בקיצור הזכרתי את זה כי היום שמעתי אותם רבים, אבא שלי לא מביא לאמא שלי מזונות והיא איימה עליו שאני אפסיק לבוא אליו. התחלתי להילחץ, שמעתי קללות ואיומים וכאלו (הם רבו בטלפון). תמיד כשהם רבים יש לי תחושה כאילו אני אאבד את הקשר הטוב שלי עם אבא שלי, אני והוא מאוד קרובים אחד לשני אבל יש פעמים שהוא פשוט אטום.. הוא לא מבין רגשות של אחרים וזה קצת קשה כשהוא עושה משהו בלי כוונה ואני אומרת לו שהוא פגע בי, הוא לא מבקש סליחה.. לפעמים זה יכול ממש לחרפן! טוב, אז חוזרים לסיפור שלי ושל אלירן! הוא כבר הספיק להכיר חברים חדשים אז זה משמח אותי לראות שהוא לא לבד בכיתה.. היום אני וחברות היינו צריכות להדפיס איזו עבודה בספרייה אז הדפסנו אותה ואז ראינו אותו אז התיישבנו לידו והתחלנו לדבר. האמת שחזרתי לחרפון הקבוע שלי ופשוט נשפכתי מרוב צחוק, חח לא הייתי היחידה. חברות שלי היו צריכות ללכת אז נשארנו אני והוא.
התחלנו לדבר על השיגרה וסיפרתי לו על הריב שהיה לי עם לינוי. כמובן שלא סיפרתי לו על הקטע שהיא אומרת שהשתנתי מאז שהכרתי את אלירן. הוא היה ממש קשוב לסיפור שלי ונתן לי עצות איך להתמודד עם המקרה, זה כיף שיש מישהו כזה שאפשר לדבר איתו.
הראיתי לו מה היא רשמה לי בפלאפון וכשהרמתי את עיניי, שמתי לב שהוא היה ממש קרוב אליי (יותר ממקודם) זה גרם לי טיפה להסמיק, ואז פתאום הוא שם את הידיים שלו מסביבי. הרגשתי רגועה, שלווה כאילו הוא כמו מקלט שלי אז פשוט מאינסטינקט: הנחתי את ראשי על הבטן שלו. (חח אני חייבת לציין שיש לו שרירים רציניים בבטן!) זה היה המגע הכי נעים שהרגשתי מעולם, כל כך חם ואוהב.
שמתי לב לשעה ושיש לי עוד שתי דקות אוטובוס ופשוט לא היה אכפת לי לפספס אותו.. פתאום התקשרו אליו אז זה בהחלט הרס את הרגע, זאת הייתה אמא שלו והיא הזכירה לו לחזור הביתה כדי לקבל את האורחים שיבואו לשבעה של סבתא שלו. נפרדנו לשלום והוא נתן לי נשיקה על הלחי, זה בהחלט היה נחמד..
כשהלכתי לכיוון האוטובוס פתאום ראיתי את לינוי מדברת עם אלירן ומפלרטטת איתו.
מה?!