סיפור האהבה הלא נכון _פרק 1

פתחתי את העינים הם כאבו לי מאתמול התיישרתי בקושי על המיטה החורקת שלי משפשפת את העיינים ידעתי שיש לי בטח שקיות שינה ענקיות מתחתי את הידים מוציאה אנחה כשיצא לי קליק קמתי מתנדנדת ניכנסת מייד למקלחת הפעלתי את הפליילסט בוקר שלי שוטפת ממני את אתמול יצאתי וחיפשתי מגבת אבל לא היה אפילו מגבת אחת טוב למי אכפת אני גרה רק עם עוד 3 אנשים שאף פעם לא קמים מוקדם יצאתי מתגנבת לחדר שלי "בוקר טוב חיים שלי" אמרה רונה ניבהלתי לרגע אבל אנחנו בנות זה בסדר "כבר באה אני מתלבשת" אמרתי מצחקקת "יש לך היקי על התחת לידיעתך" אמרה וסגרתי את הדלת מסתכלת במראה רואה את סימן ההיקי מענין מי המזליסט שהגיע לשם הרגשתי את הסימן אך הוא כאב בטח ניתקעתי בשולחן שוב לבשתי טרניג וסוודר לא היה לי כוח ללבוש בגדים מתחת יצאתי עם מברשת שינים בפה "בוקר טוב קופים" אומרת עם פה מלא במשחה "למי יש היקי בתחת ?" יצא מהחדר נועם מצאנו איך להעיר אותו "לך" אמר דן עם חיוך קטן נועם עזב את השמיכה שעטפה אותו חושף אותנו
לגוף המפוסל שלו עם בוקסר משוחרר מתחיל לרדוף אחרי הישבן שלו כמו כלב שרודף אחרי הזנב שלו "הוא צוחק.. ניתקעתי בשולחן בכלל" אמרתי צוחקת נועם הסתכל על דן בעצבים מדומים ושם עליו שוב את השמיכה כמו סבתא, "אז מה הכנת לנו נהגת תורנת?" אמר דן "תקבלו את מנת הגורמה אני אולי לא אנה אבל אני יודעת להכין דגנים עם שוקו שזה התקדמות לא?" אמרה וקרצה לי "זה אוכל זה מה שחשוב" אמר נועם וטרף את הקערה שלו " מישהו הביא אנשים שצריך להעיף?" נועם הרים את היד "אמן תקבל הרפס" אמרה רונה גם מהחדר של רונה שמעו …" אמר ורונה הפכה לאדומה "תקשיבו עם כל האהבה שלי לכם ולהיות כלבה לזונות תנסו ליהיות עם טעם אתם יודעים" אמרתי רואה חזיה שקופה על הדלת של נועם "זה כל הכיף בלהשכיר דירה בקולג' איתנו" אמר דן מתמתח "אחד זה לא היה רעיון שלנו להיות עם בנים אתם פשוט נידחפת לדירה הזאת כי יכולתם לשלם שכר דירה כפול צפונפונים" אמרה רונה מחזיקה את שתי הפרצופים שלהם כמו בובות קטנות "אני יפטר משלי זה בסדר" אמרה וניכנסה לחדרה שמעו כמה מלמולים ויצא מהחדר
אדם מושך מחזיק בגדים בידו "היי" אמר במבוכה הצבעתי על הדלת הוא הנהן ויצא "ביי" אמרו דן ונועם בו זמנית "לפעמים אני לא מבין איך אנחנו לא ברשימת נעדרים כשגרים איתן" מילמלו כשניכנסתי לחדר של נועם נושמת עמוק מהריח של בושם זול וספרי שיער.

¥
הרמתי את המגש הענקי במאמץ רב על כתפי נושפת את השיער מפני שמה במטבח "תודה מותק את סיימת?" שאל ג'ים הנהנתי מביאה לו נשיקה על הלחי "ביי חיים" אומרת הולכת למשרד של יוסי בישביל המשכורת "כן תיכנסי" אמר מקליד דברים במחשב "כן המעטפה.. שניה אחת… הנה מאמי" אמר והושיט לי מעטפה מלאה פתחתי אותה סופרת את השכר מחשבת בראשי עם הוא הוגן"חסר 200" אמרתי "בטח חמודה הנה" אמר והושיט לי שטר "תודה, ביי" אמרתי יוצאת במהירות לא במאמת היה חסר 200 אבל אני צריכה את זה בשביל הטיול כולנו חוסכים לטיול ליוון.

¥
יצאתי מהמסעדה משפשפת את ידי מהקור מסתכלת על הירח הוא מביט בי בחזרה חייכתי שולחת נשיקה דימיונית להורי שביוון עוד מאט אני יבקר אותם כולם הסכימו לחסוך לנסיעה כי יש לי שם בית כך שזה חוסך מההוצאות של מלון. ניפנפתי למונית היא לא עצרה איזה עצבים המשכתי לנפנף למונית אז שמכונית עצרה לידי מצפצפת ניפתח החלון רונה הציצה מהחלון "בואי כבר אנחנו נאחר לאלין" הנהנתי ניכנסת לאחור רואה את נועם הטלפון מקליד לבנות זרות, הוצאתי את הכפכפים מהתיק שלי מורידה אתה חולצה חושפת בגד ים אדום שמתי עלי גופיה ארוכה שהגיע עד לברכי מוציאה את המראה מחדשת את האיפור שלי הרגשתי מישהו צופה בי הסתובבתי לנועם "כן מה יש חיים?" אמרתי והוא הזיז את מבטו ממני בגיחוך קל אף פעם לא הבנתי מה עובר בראשו דן לחץ על כפתור והגג ניפתח רונה נעמדה צוחקת וצורחת תקעתי מבט בנועם והוא חייך גלגלתי עניים אני לא מאמינה שהוא הביא לה לשתות כבר עכשיו עוד לא הגענו אפילו לבית של אלין.

¥