סיפור דירה

בחרתי לקרוא לו סיפור \"הדירה\", הדירה שבאתי לבקר בה יום רביעי אחרי הלימודים.
האוטובוס היה מלא סטודנטים, פרצופים מוכרים וכאלה שפחות. הקשבתי למוסיקה בחצי שעה של הנסיעה, נשמתי נשימות עמוקות ואיטיות כדי להרגיע קצת את הלחץ מהפגישה עם הבחור המיוחל והידיעה שפעם ראשונה אנחנו נפגשים כשהשמש עוד לא שקעה, נהיה לבד בדירה שלו ונעביר יחד את הלילה. כל זה התערבב בנשימות שלי בתשוקה שלי ובתהייה של מה אני אעשה מחר בבוקר, אני אתן לו נשיקה על הלחי ואלך? ירדתי מהאוטובוס, עברתי בזהירות את מעבר החציה הכי מרכזי שקיים, בעיר הכי מרכזית שיכולה להיות. חושנית, עם קצב עם רצון עם מחשבות מטושטשות מהתשוקה לנשיקות חזקות ומשכרות. דלת הבניין נפתחה ועליתי מדרגה אחר מדרגה לאט לאט מנסה כבר מעכשיו להאט את הזמן הזה, את הערב שיהיה לנו. הגעתי לדלת, ולא זכרתי איזו אחת היא האחת. קראתי בשמו בהיסוס ואחרי כמה שניות הוא פתח את הדלת. נכנסתי לדירה, הלכתי לסלון שמשתלב יחד עם המטבח והתיישבתי על הספה האפורה שלהם (שלו ושל השותפים). בתוך הראש שלי אני מתחילה לדמיין איך יורד הערב, מעל גג הבניין יש מלא כוכבים שמסתכלים עלינו ויודעים הכל. הוא מדליק שיר עוצמתי שעושה חשק לרקוד ריקוד זוגי צמוד. אני מחליפה לגופיה שחורה צמודה עם מחשוף, חצאית אדומה אדומה עד הברך וגרביון שחור. אני לא נועלת נעלי עקב שחורות כי אנחנו בדירה שלו והרגשתי סקסית גם בלי זה. הוא לבוש רגיל, הוא לא מחליף. הוא שם ידיים על המותניים שלי ומחייך. אני מכופפת את הגב ומרימה את הרגל בזמן שהוא תומך בי ביחד אחת מתחת לקו עמוד השדרה ועם השנייה מחזיק את הרגל המורמת שלי. \"כל כך רציתי שתובאי כבר\" הוא אמר לי באוזן. חייכתי אליו. \"כן?\" שאלתי בשובבות רגועה. המשכנו לנוע, הוא יודע לנוע. לא יכולנו להמשיך יותר כשהוא התחיל לנשק אותי כשהוא משעין אותי על שולחן המטבח. ואז הפסקתי לחלום וחזרתי מהחיזיון לסלון הרגיל שאור השמש עדיין חדר אליו דרך חלונות הבניין המרכזי בעיר הכי מרכזית. דיברנו רגוע במשך אולי שעה שלמה. עד שהוא התיישב לידי על הספה ושם את הרגליים שלי על הברכיים שלו. הוא המשיך לספר על ההרצאה המעניינת שהייתה לו היום, ואני התחלתי לנשום שוב. הוא התחיל לספר על בחורה שהיה שוכב איתה והיא לאט לאט התאהבה בו והוא ניסה להסביר לה שזה לא מתאים עכשיו וכו\' וכו\'. והמשכתי לנשום כדי להירגע ולא להיכנס ללחץ שאולי זה יקרה לי גם ואני אהיה במקומה של הבחורה התמימה הזו. אבל נרגעתי. אם רק היה קורא את המחשבות שלי, הוא היה מבין כמה לא אהבתי אותו באותו הרגע. \"אתה נבזי!!! איך אתה יכול להשלות בחורות ככה?!\" הייתי צועקת. הייתי חושפת את הנשיות הכי יפה שלי ומשליכה אותו אל הקרשים הייתי הולכת ככה שהיה לו כואב לראות איך אני זורקת את האגו שלו מאחור ולא חוזרת אף פעם.
אבל פשוט נשארתי רגועה שם על הספה נושמת נשימות ארוכות ומתמודדת עם האמת. הקשבתי לו הרבה זמן, זרמתי עם השיחה והרגשתי שאני בת שיחה מעניינת מאוד וזאת הייתה שיחה עמוקה. הכל התחיל מאוד ליגע עד שהתחלנו להשתתק והתחלנו להתנשק בזמן שחלונות בניין המשרדים שממול מסתכלים עלינו. אני נשבעת שכל הערב והלילה הזה שכנעתי את עצמי לא לאבד את הראש. האם זוהי מהות האישה לשמור בשקט את יצריה ואת כוונותיה הרציניות רק כדי לא להפחיד את הגבר המסוים הזה? השיחות האלה עמוקות כל כך. ומתי נוריד את המסכות האלה? אנחנו התמלאנו שכבות של מסכות. אבל לפעמים שם בין השורות והמילים, אפילו בהקלטות הוואצפ אפשר לשמוע את הפחד להתחבר לאחד יחיד. פחד שגורם לגבר לרוץ רחוק ממנה, ולאישה לאבד את הראש לשתות כוס יין ולנגן שירי אהבה בגיטרה בחצי עירום על המיטה.

זה ליל שבת אביבי ללא ניחוח אביבי