סיפור אמיתי. פרק 1

השעה 8 בבוקר וכל התלמידים כבר בביצפר.
"מאיה קומי כבר לביצפר" אמא צעקה מהסלון.
מאיה פקחה את העיניים וראתה שהשעה כבר מאוחרת .
"אמא.." ניסתה לצעוק בחזרה אך קולה לא נשמע.
הצלילים המוזרים שיצאו מגרונה גרמו לה לכאב בכל איזור הצוואר.
האמא פתחה את הדלת והביטה במאיה בפליאה :" את עדיין במיטה?"
מאיה לא ענתה ואמא הבינה שיש פה משהו מוזר כי מאיה אף פעם לא שותקת.
"מה קרה?" שאלה אמא בדאגה
"א..אני.." התחילה לומר מאיה בצלילים נואשים.
אמא בדקה לה את המצח והבינה הכל. יש לה חום גבוה.
לאחר שמאיה התעוררה ושתתה תה חם עם ג'ינג'ר קולה השתפר מעט ושתייהן צעדו לקופת החולים.
….

מסדרון קופת החולים היה מפוצץ באנשים.
מאיה התיישבה ליד בחור וקיוותה שהכל יגמר כמה שיותר מהר.
"מאיפה אתה?" שאלה אמא את הבחור היפה שישב ליד מאיה.
מאיה גילגלה עיניים ולא האמינה שזה קורה לה. היא הפנתה את הגב לאמא וחייכה אליו.
לפני שהבחור ענה הרופאה יצאה מהחדר ושאלה מי בתור.
מאיה ידעה שאין להם תור .
אמא שלה הייתה קצרת רוח ולכן היא התנפלה על הרופאה :"הילדה שלי לא מרגישה טוב ואנחנו נכנסות עכשיו."
כל האנשים הביטו בה ומאיה התפדחה.
לפתע הבחור היפה חייך אליה והעביר את התחושה הלא נעימה שהרגישה.

למרות הכול מאיה נשארה לחכות בתור והבחור היפה נכנס לחדר הרופאה.
..
נדמה היה למאיה שהזמן נמשך נצח, סוף סוף יצא הבחור מחדר הרופאה וכעת מאיה יכלה להיכנס .כאשר מאיה באה להיכנס והנער יצא מהחדר הוא לחש לה ליד האוזן "תרגישי טוב " והלך לדרכו.
….
מאיה התיישבה על המיטה והרגישה מוזר. תחושה מוזרה שמעולם לא הרגישה.
כל מחשבותיה נדדו לאותה פגישה מקרית בקופת החולים עם הנער היפה שאפילו את שמו לא ידעה.
"מאיה" קראה שיר חברתה מאחורי הדלת.
היא נכנסה לחדר ושאלה איך היא מרגישה.
"מה קרה לא באת לבית הספר היום? "
"הייתי בקופת חולים לא הרגשתי טוב" ענתה והמשיכה :"אבל זה לא מה שמעניין. מה שבאמת מעניין הוא שהיום פגשתי את הבחור הכי יפה שראתי במשך 17 השנים האחרונות..ואת יודעת שאני לא אחת כזאת שמתלהבת. באמת שהוא היה שונה . "
שיר התלהבה :"וואי את רצינית?"
"כן" חייכה מאיה.
מאותו יום מאיה המשיכה לחפור על אותו הבחור שלא יצא מראשה.
וכל יום שעבר הרגישה טיפשה יותר ויותר שהיא עדיין ממשיכה לחשוב על אותו בחור שלחש לה מילים קסומות ונעלם מהעולם כאילו בלעה אותו האדמה.
…..
יום ירושלים הגיעה ועימו טיול ירושלים שתכננו חברותיה לכותל.
"יאאא סוף סוף הגיע היום הזה!" אמרה שיר.
"וואי ואין לי אפילו מה ללבוש " התעצבנה קלות מאיה.
שיר קימטה את המצח כשנזכרה שחרשו יחד אתמול על כל חנויות האופנה בעיר בתקווה למצוא שמלה מתאימה.
לבסוף התפשרו על שמלה מהארון שנראתה להם מתאימה.

מאיה וחברותיה התבשמו והתאפרו ועלו על האוטובוס שמגיעה לירושלים.
עם כל ההתרגשות שבפנים והלחץ היא לא שמה לב שהניחה את ידה על ידו של נער כדי לא ליפול מטלטוליי האוטובוס.
היא הביטה עליו והוא היה נראה לה מוכר..