סיפור אהבה

ערב שישי, אני בקידוש עם המשפחה.
מודה לאל עלייך, עליהם, עלי.
אוכלת את הארוחה החלבית של שישי
שוב משתתפת בשיחה המשפחתית
וכרגיל היא על אותם נושאים:
לימודים ולימודים.
לובשת סוודר כי כבר נהייה לי קריר בערבים.
מנשנשת את השוקולדים שאמא הביאה מחוץ לארץ.
לוקחת שקית של במבה שקניתי במיוחד בשביל ויוצאת.
אתה מחכה לי בקצה של הרחוב,
בפינה מוארת.
יושב שם, חסון ושרירי, עם הכיפה.
אני רצה אלייך, ככה, עם הכפכפים.
וכמו מסרט אהבה מוצלח, מתנשקים באמצע הרחוב.
רומנטיים וקיטשים. אין בזה דבר רע.
אתה גילית שהבאתי במבה, צוחק ופותח אותה.
אוכל כמו ילד בן שנתיים, ביחד עם כל הפנים.
הזקן שלך התמלא בפירורי במבה.
עוצרים בגינה אקראית ואני מנקה אותו כמו אמא.
רוחצת את פניו בקולר הנמוך עם המים החמימים.
"יש לך טעם של שוקולד" מעניין למה..
הוא אמר ונישק אותי שוב.
אני מסתכלת בעיניו החומות אומרת שאין בו שום דבר מיוחד
עוד בן אדם בעולם הגדול הזה,
אף, אוזניים ופה. שתי רגליים ושריר מכובד בזרוע
הוא אוהב להשוויץ בו מולי.
מספר לי שביקר בקברי צדיקים בשבוע האחרון
ושהתפלל עלי. אני מסמיקה, איך אפשר שלא..
הוא הוציא סיגריה ואני עמדתי בכל פעם שעברנו רחוב
בכיוון אחר כדי שלא אצטרך לשאוף אותה.
הוא זרק את הסיגריה על רצפות המדרכה והמשיך בדרכינו
חזרתי אחורה, דרכתי עליה בסיבובים עם הנעל
אני אוהבת לעשות את זה וגם מפחדת שתפרוץ שריפה.
שם בעדינות את ידו על מותני.
אני קרובה אליו, אני אוהבת להיות קרובה אליו.
שמה עליו יד בחזרה.
ברקע השירים המזרחיים הדכאוניים הכבדים שלו,
אני שונאת אותם!
אבל איך שהוא אני מצליחה לסבול בשקט כי זה איתו.
"אני אוהב אותך" אומר.
אני מנסה שלא לחשוב שהוא אומר את זה כי הוא חייב,
אבל קשה לי להאמין שמישהו באמת רוצה להיות איתי
והוא יודע שאני לא ממהרת לסקס. והוא יודע שאני חילונית.
גורם לי להתאהב בכל הודעה מחדש,
בכל "בוקר טוב", ובכל לב שנשלח אלי ממנו באמצע היום.
מפחדת להודות בעובדה כנראה אני גם מאוהבת.
מפחדת שאני חיה בשקר,
שאגלה לפתע שרק אני בסיפור הזה.
אך הוא מלטף שיערי, מחבק חזק ושוב אומר
"אני באמת אוהב אותך".
קוטף לי פרח מהשיח הסמוך,
משחיל אותו בשיערי,
מלטף פניי ואני נשבת בו.
בעולם השונה, באהבה שלא חשבתי שתהייה לי.
נשארים על ספסל ירוק בגינה שוממת,
מחובקים, אוהבים.
כן, לפעמים גם בסיפורים שלי יש סופים טובים.