סיפור אהבה צבאי- פרק 41

החייל רץ ואני הבטתי בו, הוא לבש חולצה שחורה ומכנסיים צבאיות. השיער שלו היה שחור כפחם, משהו בו היה נראה לי דיי מוכר.
ירדתי למטה וכמעט מעדתי במדרגות, היד שלי התחככה במעקה תוך כדי שירדתי והעור שלי עיקצץ ושרף. בקומה התחתונה לא היה אף אחד.
פתחתי בחוזקה את הדלת הראשית וחיפשתי עם העיניים את אותו חייל. הוא עמד שם, 80 מטר ממני, הצורה שבה הוא נעצר, העמידה שלו, הידיים הכל היה כל כך דומה ל.. לא, לא יכול להיות.
זה היה כמו תקליט שנתקע. אני עמדתי בפתח בית החולים והוא עמד במרחק מה ממני. אף אחד לא זז.
"דניאל? דניאל שומע? עבור" נשמע קול מתכתי ממכשיר הקשר, הוא הביט מאחורי הכתף שלו ואמר משהו למכשיר.
לא האמנתי שזה הוא, לא יכולתי לתת לעצמי ליפול שוב, לתת לעצמי להאמין.. ואז להתאכזב.
אבל משהו משך אותי להתקרב אליו, כאילו הייתי חייבת, הלב שלי שלט בי ומצאתי את עצמי רצה לכיוונו. זה הרגיש כמו לרחף בתוך חלום שאתה לא שולט בו, לא משנה כמה תתנגד למה שאתה עושה, לא אתה שולט בזה.
אחרי כמה שניות כבר נעמדתי לידו, הוא חייך אליי חיוך קטן והעיניים האפורות שלו, כמו הבזק של אור במראה, העיניים שכל כך פחדתי מהן כשהגעתי, נראו רכות הרבה יותר, ועייפות.
"זה לא אתה נכון?" לחשתי לו
"ידעתי שתשאלי את זה" הוא חייך
קפצתי עליו ונישקתי אותו, לא יכולתי להיפרד וללכת, ההתרגשות התעוררה בכל הגוף שלי והשמחה התפרצה החוצה.
הידיים שלו נכרכו סביב מותניי והידיים שלי סביב צווארו, שמתי לב שהוא יותר גבוה ממני, נעמדתי על קצות האצבעות בזהירות.
המגע שלו על העור שלי הרגיש כמו כוויה ארוכה, הבגדים שלו היו לחים ממשהו מסריח ודביק, אולי בוץ. לשפתיים שלו היה טעם מלוח אבל הן היו רכות ונעימות, זה היה דניאל, והוא סוף סוף היה איתי. אבן ירדה מהלב שלי, אבן שהייתה שם הרבה מאוד זמן.
"אתה חולה" לחשתי לו בין נשיקות
"לא, זה סתם לכלוך ובוץ אל תדאגי"
"אויש אל תהיה כזה, אתה רזה יותר, אני יכולה להרגיש שאתה חולה"
"רק תשישות, טיפאני אני כל כך שמח לראות אותך ושאת בסדר אבל זה לא בטוח כאן, הם תוקפים בזמנים לא קבועים" אמר והמשכנו להתנשק
"אני אהיה בסדר"
"את בטוחה?" הרפה ממני והחזיק ביד החבושה שלי,
"אה זה סיפור ארוך, אבל אתה לא צריך לדאוג לי" חייכתי אליו והוא אליי.

"היי!! דניאל!! בוא, אנחנו מתקדמים לאוטובוס!" נשמעה צעקה רחוקה,
"אני בא" הוא צעק חזרה ופנה אליי
"בואי לדירה שלי היום בערב, אף פעם לא ניפגש אם נחפש זמן שלא צריכים אותי" חייך ורץ חזרה לטנקים..