סיפור אהבה צבאי-פרק 3
"המפקד!! אני נורא מצטערת, אני יודעת שאסור לי להיות פה"
כן, אז זה היה דניאל הזה, אני לא יודעת למה הוא הסתובב בחוץ באמצע הלילה אבל הוא ראה אותי..
"זה בסדר.. למה את מסתובבת בחוץ?" שאל
היססתי לענות, לא רציתי שהמפקד הקשוח הזה יידע שקשה לי לישון
"סתם.. מחשבות, אני חוזרת לחדר" אמרתי ופניתי חזרה לשביל, והוא נשאר שם.
"טיפאני קומי!!!!!"
מישהי צעקה ומיד קמתי מהמיטה.
"אנחנו כמעט מאחרות לחדר אוכל" אמרה לילי
קמתי והתחלתי להתלבש, כמובן במדים ולא משהו אחר..
יצאנו מהחדר ונחשו מי עמד בכניסה לחדר אוכל? כן, ניחשתם נכון-דניאל הזה..
–שמונה בבוקר–
יצאתי מהארוחה (דיי באיחור..) ורצתי לכיוון המתחם שאני אמורה ללמד את החיילים, היום זאת הפעם הראשונה שאני אלמד אותם ואני לא רוצה להיתקל באמירות כמו ביום הראשון..
נכנסתי לחדר.
"סליחה ממש על האיחור.. נתחיל.. ואני לא רוצה שתזלזלו בי!! אני אמנם אישה אבל אני כמו כל אחד מכם ואין לכם זכות להתנהג אליי כמו שהתנהגתם בפעם הראשונה שראיתי אתכם!!"
טוב, זה השאיר אותם בשקט במהלך השיעור שהעברתי..
משהו שלא ידעתי היה שדניאל הזה עמד ליד הדלת כל השיעור.. אוף נמאס לי שבכל מקום שאני הולכת אני פוגשת אותו!! היקום לא הספיק להבין שהוא מלחיץ אותי!!
תגובות (11)
תמשיכיייי
מהמממממממממממם תמשיכע!!!!!!!
אמרת פרק ארוך ;(
תמשיכי זה מהמם
תמשיכי זה מהמם
תמשיכייי
שני אל תדאגי חח פרק ארוך בערב!! אני עדיין כותבת אותו (:
אולי שהדמות תיהיה קצת יותר אמיצה? קצת מוזר להתאהב במישהו שמפחיד אותה… וקצת פתטי… אולי שתירתע ממנו פשוט? בגלל המוזרות וההידבקות וההימצאות בכל מקום שלו…
את יודעת…
אבל הרעיון? פרפקט!
מיכל תודה רבה רבה על המשוב!! אני לוקחת לתשומת ליבי (: ועכשיו דיברתי כמו המנהלת של הבצפר שלי 0_0
יאייי יצא לך פרק מדהים תמשיכי מהר :)
שמחה לעזור!!