סיפור אהבה צבאי-פרק 17

אז השבוע הלך בסדר, דניאל ואני לא ממש דיברנו, רק החלפנו מבטים לפעמים, וליאם? בכלל לא ראיתי אותו..

"איזה בן **** " אמרה לילי כשסיפרתי לבנות מה קרה באותו לילה
"טיפ אני כל כך מצטערת לשמוע את זה.. ראית אותו מאז?" שאלה נינה
"לא, וזה דיי מוזר"
"תמיד ידענו שהוא ערס אבל לא ציפיתי ממנו להתנהגות כזאת" אמרה
"טוב תרגיעו, זה לא שהוא אנס אותי או משהו.. זה היה לא נעים אבל מתגברים" חייכתי אל הבנות,
אבל היה רעש מבחוץ
קמתי ופתחתי את הדלת, כל אזור הכניסה לבסיס היה מוצף חיילים, הם עמדו בהתקהלות גדולה.
יצאנו מהחדר בריצה לעבר השער ויכולתי להישבע ששמעתי את הקול של ליאם בבירור, הוא באמת היה שם.
דחפתי חיילים וחיילות תוך כדי שאני לוחשת "סליחה, סליחה" לכל אחד שדחפתי או דרכתי עליו,
היו כאלה שכעסו שעקפתי אבל למי אכפת?! חיחי
ואז הצלחתי לראות מה קרה שם,
"אני מבקש שתבוא איתי" אמר גבר שנראה בן 50 והוא לבש מדי… שוטר?
"לא בא איתך גם בחלומות ש'ך"
"אדוני, אתה ליאם בן שמחון?" שאל האיש
"כן"
"אז אתה צריך לבוא איתי, אתה לא רוצה שאני אגיד למה ליד כל החברים שלך נכון?" עכשיו הטון של השוטר נשמע כבר יותר מאיים, ליאם? מה קורה פה? למה השוטר מתעסק איתו?
"אני לא מפחד ממך.."
"ליאם בן שמחון, אתה מואשם בתאונת פגע וברח בצומת החורשים לפני שבוע!! ועכשיו אתה בא איתי לתחנת המשטרה!!"
לא.. זה לא יכול להיות חשבתי עצמי מה קורה פה?
כל החיילים התלחששו בינהם והחלו להתרחק קצת מליאם, צומת החורשים..? זה איפה שהייתה התאונה של תום!!
"ליאם..? מה קורה כאן?" שאלתי בקול חלש
הוא הסתכל עליי לשנייה ואז נשם עמוק…