סיפור אהבה צבאי-פרק 1

"מה קורה כאן?! אני לא אסבול התייחסות כזאת מצד חיילים!! אלא אם כן מישהו מכם רוצה לרדת
ל-50!!" הוא אמר בתקיפות.
מי זה לעזעזאל?! חשבתי לעצמי, הוא כנראה מפקד, מפקד דיי צעיר..
"סליחה המפקד.." החיילים אמרו בפה אחד.
הוא הביט בי לשנייה, ויכולתי לראות שהעיניים שלו ממוקדות, הפנים שלו קרות, הוא הפחיד אותי.
"את החדשה?" הוא שאל בקרירות.
"כ..כן" עניתי בהיסוס, לא ידעתי את השם שלו או את הגיל שלו או אפילו את התפקיד שלו!!
"אני אראה לך את המגורים, בואי אחריי" אמר והתסתובב לכיוון הדלת.
"אתה בטוח המפקד? אני יכול להראות לה אותם בשמחה!!"
המפקד (אין לי איך לכנות אותו) זז במקומו לשנייה, ורגע אחד היה שקט, אבל אז הוא התפרץ,
"ליאם!! רד ותן לי 70!!" צעק.
"אבל.."
"זאת לא שאלה!!"
ליאם ירד על הרצפה והחל ב-70 שנתן לו המפקד.. כשאני חושבת על זה, לגמרי הגיע לו!!
"בואי" אמר והתחלנו ללכת.
פשוט עקבתי אחריו בכל הבסיס, אני אפילו לא יודעת כמה זמן הלכנו.. אבל בכל ההליכה הזאת לא דיברנו בכלל..
לפתע הוא עצר, "הנה, פה את ישנה" אמר והצביע על בקתת אבן פשוטה עם דלת שנראית כאילו היא עומדת להתרסק כל רגע.. "אוקיי.. תודה"
"לא אמרת לי את השם שלך"
"את השם שלי?"
"נהוג להגיד את השם, כדי שאני אדע איך לפנות אלייך.."
"אה, סליחה לא ידעתי, אני טיפאני, אתה?"
"אני דניאל, אוקיי טיפאני, מחר בשמונה את מתחילה.." אמר והלך.
ואני נשארתי שם, ליד הבקתה, מבולבלת.