סיפור אהבה צבאי (על תלמידה וחייל ) פרק 4

פרק 4 –
ראיתי את גברת לווין נמצאת בכניסה לבית החולים עם מדי בית חולים , מה היא עובדת כאן (?) .. נכנסתי לבית חולים ושמעתי אותה קוראת לי .. "גניפ'ר חכי רגע " ועצרתי , "מה את עושה פה ? " וספרתי לה על המקרה "אוי אני כל כך מצטערת לשמוע זאת… איפה עכשיו את תגורי ? " שאלה בעניין "איפה שכל חיי גרתי .. " "לא את לא מתכוונת לחזור לגור שם .. " אמרה בקול דואג "כן … שם אני גרה .. למי אני עכשיו אלך?? " אמרתי עם דמעות
"תראי .. הבית שלי מרובה חדרים למרות שאנחנו רק ארבעה אנשים בבית " אמרה בחיוך ומנסה לרמוז לי "אוקיי .. " עניתי "את .. יודעת ביתי תמיד פתוח לך " "תודה .. אבל אני סתם יטריח אותכם …. " "את לא !! , את יודעת משהו ..? אני פוקדת עלייך לעבור לגור אצלנו .. " אמרה בחיוך שמתפרס על פנייה "אבל .." "אין שום אבל ! " "אני עדיין ימשיך לעבוד אצלך ? " "לא .. ממש לא , אני ידאג לך להכל אם זה מאוכל עד לכספים" "אבל .. אני לא הבת שלך … למה את בכלל דואגת לי ? " "אני עברתי חיים בדיוק כמו שלך , אני מרגישה כיאלו את זאת אני בצערותיי אז אם ה' נתן לי אפשרות לעזור למישהי לשנות את חייה לטובים יותר אז מי אני שלא תסכים? " דברייה ריגשו אותי כל כך ורואים על פנייה שהיא עברה קשה כדי להגיע למצבה הכלכלי כיום , "טוב .. " " יופי מעולה " ****
נקודת מבט דניאל-
"דניאל חומד תקרא לאחותך ובואו שבו בסלון כי יש לי הודעה חשובה לספר " אמרה אמא , ונראתה כל כך מאושרת
"טוב " ונשקתי לראשה
"מלודי , אמא קוראת לבוא לסלון יש לה הודעה חשובה לדבר " והקמתי אותה מהמחשב , ופנינו לכיוון הסלון …
"אוקי חמודים , אז קרה מה שקרה וגניפ'ר עוברת לגור פה מכיוון סיבות אישיות … היא תהיה כמו כל ילד רגיל בבית הזה .. מקווה שתקבלו אותה יפה .. " מלודי אחותי כל כך שמחה מהעניין הזה מכיוון ששניהם באותו גיל .. "באמת ?! ואיי איזה כיף ! אחותת באותו גיל!! " צרחה מלודי ורצה לחבק את אימי ,"חחח מל שמחה שאת רוצה שהיא תעבור " "ברור שאני אשמח! סוף סוף אחות בגילי!! " "היהי מל, אני לא כזה סבל ! " צחקתי לעבר מל "ברור שאתה לאא , אבל אחות זה שונה מאח " ולקחה את אמא שלי ואותי לחיבוק "גניפ'ר תהיה בחדר שליד דניאל " אמרה אמא טוב .. היא תבוא לכאן בערך עוד כמה זמן .
****
אז ככה לא הצגתי את עצמי!
שמי דניאל לווין , נראה טוב שזוף גבוה שרירים , עיניים כחולות וחיוך כובש ! כן כן זה שכובש את הבנות , וחייל קרבי בסיירת דובדבן ! …
אבל תאמינו לי אני לא כמו הבנים האלה שהם מתנהגים גועל נפש לבנות אני הכי מביא כבוד לבנות, יש לי עוד אחות אחת כן אתם כבר יודעים את שמה וזוהי מלודי .. מלודי אחותי נראת נורא טוב , אבל אני לא נותן לה עד כיתה יב חבר !
מלודי ילדה נסיכה , מילה !
****
"תרדו ילדים ג'ן נמצאת פה " , "טוב יורד " ובנתיים ראיתי את מלודי יושבת כבר עם ג'ן אן גניפ'ר איך שקוראים לה , יושבת וצוחקת איך כבר הספיקו להכיר אחד את השני ה' יודע … ירדתי למטה והתקדמתי לעברם של מלודי ואמא "דניאל תכיר זאת ג'ן "
"הו .. הי " חייכתי אליה ונתתי לה חיבוק , "טוב דניאל אני הולכת להראות לג'ן את החדר שלה ואת הבית " אמרה מלודי בשמחה ולקחה אותה .. המוזר זה שג'ן באה בלי כלום ללא מזוודה וללא דבר , אבל כמו שאני מכיר את אמא שלי היא תארגן לה קניות ובטח תקנה לה אייפון או משהו כזה קיצר השגעונות של אמא שלי , שהיא רוצה לעזור היא עוזרת עד הסוף ! היא כל כך אישה טובה ואביאל שלח לי הודעה " אח יקר , היום יוצאים לדן " "סבבה אין לי בעיה , ואיי מלא זמן לא שתיתי!"