סיפור אהבה צבאי (על תלמידה וחייל , פרק 2 –

פרק 2 –
הגעתי לביתו של החייל בדיוק בזמן , ניסיתי להתגבר על מבוכתי ודפקתי על דלתו … "חכו שנייה " שמעתי את אותו חייל צועק לעבר הדלת "האא זאת את " "אמ … כן זאת אני אמרת לי עכשיו לבוא " אמרתי בקול שקט "אוקי כנסי " אמר בחיוך "טוב … נתחיל בזה את צריכה לדבר קצת יותר חזק בכדי שאני הבין אותך , " "אוקי … " אמרתי הפעם בקול יותר חזק "מעולה " אמר בחיוך "טוב … אז ככה אמא שלי אמרה שתתחילי לנקות את האבק בתחילה את השטיח בחדר שלי ואחרי זה את המדפים , ולסיום זה לשטוף את כל הבית .. טוב בואי תעלי לחדרי "
עליתי לחדרו של אותו חייל .. שאיני יודעת עדיין את שמו , וההחלתי לנקות את חדרו בזמן שהוא יושב מחוץ לחדרו במרפסתו ומעשן ושומע את המוזיקה שלו באוזניות 'ביטס' , חשבתי לעצמי כמה כיף לו .. גר בעושר כל דבר שהוא רוצה הוא מקבל .. ושמעתי אותו צועק לי "מנקה מנקה " ויצאתי אל מרפסתו "כן …? " "את רואה את המדפים את לא נוגעת במדף השלישי הימני "
"ברור " "ותגידי איך קוראים לך? פשוט זה לא נעים לי לפנות אלייך בתור מנקה " "אוקי … שמי ג'ניפר ל'י " "סבבה , לי קוראים דניאל לווין " אמר בחיוך רחב על שפתיו "טוב אני יחזור לנקות " הסתובבתי לכיוון החדר ושמעתי את דניאל אומר לי "הא ג'ניפר , עוד מעט יבוא אליי איזה 6 חברים אז אם הם ילכלכו אחרי ששטפת סליחה " "בסדר … וקרא לי ג'ן " לאחר כ- 10 דקות נכנסו לביתו שישה חבריו , והחלו לעשות מהומות בביתו .. וכמובן אני סידרתי אחרי כל דבר , רק עשר וחצי בבוקר איך הם כבר יכולים לשתות שתייה חריפה? השעה הייתה בערך אחד , ביתו של דניאל החייל הוא ענקי ובגלל זה לקח לי יחסית הרבה זמן לנקות .. " ג'ן סיימת לנקות את חדרי ? " שאל דניאל " אמ … כן סידרתי " "ולא נגעת לי במדף

השלישי ?" "כן ברור לא נגעתי .. " "טוב … תודה עבודה מעולה , יש לך מספר פלאפון כדי שאת ואימי תוכלו לקבוע שעות שתנקי פה ? " שאל דניאל כל כך התביישתי לענות .. לכל חברותיי יש פלאפון ורק לי אין .. ואפילו גם לא בבית יש .. זה מה שקורה שאין כסף בבית , העדפתי פשוט לשתוק "האא הבנתי אותך " אמר דניאל "אז שבי בנתיים פה ותחכי שאמא שלי תגיע ותקבע איתך " והוסיף על דבריו , "טוב בסדר .. " אימו של דניאל נכנסה "שלום , את כנראה המנקה החדשה ? " שאלה גברת לווין ,"כן .. אני המנקה " עניתי בבישנות
" אוקי , יפה את מנקה … , תראי תבואי לנקות כל יום בשעה שש וחצי אחר הצהריים " ענתה גברת לווין בחיוך , "בסדר גברת לווין " "הספקת כבר להכיר את בני החייל ? " "כן הספקתי יחסית " "יפה מאוד , מקווה שהחברים שלו לא עשו בלאגן " צחקה מעט וגיכחתי לה .. ויצאתי מהדלת לכיוון ביתי הצריף , איזה הבדלים עצומים בית לווין הכל גדול , מרווח ויקר ואצלי זה הפך .. הכל קטן, צר ולא יקר …
"אמא !! אני בבית " ונכנסתי לחדרה הקט … ועיניי נפתחו בהפתעה ומה שראיתי שם היה מחווה נוראי לכל החיים …