סיפור אהבה מתפתיע **פרק 21**

זה היה מושלם ,הרגשתי בעננים כאילו אני הכי בטוחה שיש.
כל הילדים " המקובלים" ישנו חוץ משי ומור החברים הכי טובים של רון כל שאר האוטובס היה רדום חוץ מכמה ילדים ובניהם רן, ירין, יובל ועוד כמה ילדים.
הא התנתק מהנשיקה והסתכל לי בעיניים, הייתי מובכת, זה לא קרה לי אף עם דבר כזה עם בן, אני ממש התרגשתי והתחיל להיות לי חם.
"וואו" הוא אמר לי כשהוא מחזיק את לחיי עם שתי ידיו.
הורדתי את הראש והסתכלתי ל הרצפה, מצד אחד הייתי מאושרת מאוד מאוד אבל מצד שני לא ידעתי מה צריך לעשות איך מתמודדים עם זה, זה לא משהו רע, זה דבר כיפי להתאהב . אבל אני כמו תמיד רואה את כל הדברים החיוביים שקוריים כדבר רע או איך זה קרה וחשבתי לעצמי 'אני ? מה הוא מוצא בי? יש עד מלא בנות " מקובלת" ויותר יפות ממני' נכנסתי לסרטים עם עצמי אבל הוא קטע את המחשבות שלי ושאל אותי " הכול בסדר ?"
"כן, בטח" הרמתי את ראשי וחייכתי.
"זה בסדר שנישקתי אותך? אני רוצה תדעי ש….אני התחלתי להתאהב בך, אני לא יודע איך כי אף פעם לא דיברנו אבל הרגשתי שאני חייב לנשק אתך ו…אני אוהב אותך " הוא אמר ונישק אותי שוב, הנשיקה הזאת הרגישה לי אמיתית , ךפני זה חשבתי שהוא סתם עובד עליי עם החברים שלו אבל אחרי שהוא אמר לי את זה והסתכלתי בעיניים שלו הבנתי שהוא באמת התכוונן לזה.
הפסקנו עם הנשיקה ואמרתי לו " טוב, אמ….אמ…" הייתי מבולבלת ועם הרגשתי שהבטן שלי מתהפכת מהתרגשות "אני הולכת לשבת בכיסא, אני…"
"בסדר" הוא אמר הוא כנראה הבין שאני קצת מובכת מהסיטואציה אבל הוא חייך ואני הלכתי לשבת במקום.
ירין מהר באה לשבת לידי וליד יובל ושניהן צרחו "יייייאאא,הוא נישק אותך!!"
"סתמו כבר" צעקתי עליהן וחייכתי .
"אז…. איך הוא מנשק?" שאלה ירין בצחוק.
"אויי, סתמי כבר" צחקתי " ואם את באמת שואלת, הוא מנשק מדהים" עשיתי לה פרצוף מתגאה.
צחקנו עוד קצת וירין הלכה למקום שלה ורן שלח לי הודעה ' את אוהבת אותו?'
לא הבנתי מה הוא קשור לזה ולמה הוא שולח לי הודעה כשאנחנו באותו אוטובוס אבל סגרתי את האייפון והחלטתי לא לענות לו.
עבר הזמן נסיעה חלק בשינה וחלק במשחק באייפון וחלק בצילומים אבל עבר בכיף מידי פעם הגנבתי מבט לרון ופעם הוא ישן ופעם הוא הסתכל עליי ואחרי דקה הורדתי את הראש.
הגענו לבית ספר ואבא שלי מד שם עם האוטו מחכה לאוטובוסים נפרדתי מכל החברות שלי עוד באוטובוס וירדתי מהר למטה, רציתי כבר לראות את המשפחה שלי והרגשתי כאילו לא ראיתי אותם שנה, כן אני ילדה שאוהבת בית ומשפחה.
אבא שלי ראה שקשה לי לסחוב את המזוודה שהוצאתי במהירות מתא המטען כדי לא להיפגש עם רון , כן אני ילדה ביישנית מאוד שמובכת בקלות ,אז הוא בא ועזר לי לסחוב אותה הוא נתן לי חיבוק ונשיקה ושאל אותי " איך היה, נהנית ?"
"כן, מאוד " עניתי בחיוך רחב שחשף את כל שיניי הלבנות .
"יופי, אני שמח" אמר.
נכנסתי למושב הקדמי באוטו ואבא שלי הכניס את המזודה למאחור.
אחרי 10 דקות של נסיעה הגענו הביתה אבא הוציא את המזוודה ועלינו לקומה העליונה בביניין שלי (אני גרה בפנטאוז ) נכנסתי לביתי ונזכרתי כמה אני אוהבת את הבית שלי ושבחיים אני לא ירצה לעבור בית .
כנכנסתי ראיתי את הספות שלו בצבע בז ואת קיר בצבע בז חלש ע העיצוב המדהים של המדרגות בעיצוב גל וכשניכנסתי למטבח כמו תמיד ראיתי את אימי הלכתי והבאתי לא חיבוק גדול ונישקה וכך גם לשתי האחיות שלי חוץ מאחי שהיה בצבא .
עליתי ולחדר שלי ואבא עזר לי לעלות את המזוודה ,נכנסתי לחדר ושמתי את המזוודה בפינה של החדר שיתאקלם קצת ומחר אני יסדר אותה כי הייתי עייפה .
נדלקתי את המחשב ונכנסתי לפייסבוק , ראיתי סטטוס שרון רשם ' סוף סוף לחזור הביתה עם חיוך גדול על הפנים ומחכה למחר (המבין יבין) ((; ' לא הבנתי את המשמעות של המשפט האחרון אבל עזבתי את זה.
נזכרתי שנגמרה הטעינה באייפון שלי, הוצאתי את המטען מהמזוודה והטענתי אותו.
לבנתיים, נכנסתי למקלחת והייתי שם איזה חצי שעה עד שאמא שלי צעקה שאני יצא מהמיקלחת .
יצאתי מהמקלחת ונכנסתי לחדר לבשתי פיג'מה של קיטי , ישבתי על הכיסא ופתחתי את האייפון וראיתי 40 לייקים על התמונה שהעלתי לאינסטינגרם עם ירין ויובל ותגובה שירין רשמה.
פתאום שלחו לי הודעה ממספר לא מוכר פתחתי את ההודעה והיה רשום בה ' מקווה שנמשיך וניהיה ביחד, אני אוהב אותך ומחכה למחר ,רון ((; '