סיפור אהבה מסובך- פרק 3

והגיע היום של הגיבוש השכבתי…
התכוננתי ליום מרגש של הפעלות אומגה וזה..
יצאתי מביתי בעודי מדברת עם ענבל הנרגשת.
התאספנו כל תלמידי ז'1 הלבושים באפור בנקודה מסויימת בפארק שקענו מראש.
במהלך היום השתעשנו ועלינו על האומגה המפחידה והגבוה.
וכאשר עברנו מתחנה לתחנה מידי פעם פגשנו בכיתת אחי ששם נמצא כמובן איתן.
מידי פעם הוא משך את צומת ליבי צעק את "השם החיבה" והחלפנו מילים.
בסופו של יום הגיבוש אחי הציע לאיתן וחברו השני (איתי) לבוא עליו.
התרגשתי.
והתחלנו ללכת לכיוון הבית.
אכלו את ארוחת הצהריים והבנים החליטו לרדת למטה.
התייבשתי על המחשב לי ואני שומעת את איתן שואל אם אני רוצה גם להצטרף, חשבתי ואמרתי למה לא (;
רק שלא ידעתי איזה טעות אני עושה :/
בבנין שלנו יש חדר משחקים שיש בו מכונת קליעת כדורסל יש הוקי ביליארנד שולחן כדורגל וזה..
דיברנו וצחקנו עד שאיתן (ילד שלדעתי אוהבת צחוקים) התחיל לדבר כיוון שהלכתי קצת הצידה בנתיים שהם היו בהוקי שולחן הלכתי למכונת זריקת כדורסל והוא "הניחה" שאני לא שומעת (היה ברור שאני שומעת) התחיל לדבר.
איתן-
רון אני אוהבת את אחותך, אם אני יהיה חבר שלך זה יהיה בסדר?
רון-
אתה כבר יודע שאני לא יהיה חבר שלך אם תיהיו חברים
והם המשיכו לרדת על זה…
בקיצור נמאס לי כבר לשמוע את זה אז יצאתי.
ואיתן יצא אחריי.
ורון ואיתי נעלו אותנו מבחוץ.
נשארנו בגינה הפרטית לבד.
ממש התביישתי והוא פשוט לא עזב אותי מזה,
הוא כל דקה שאל רוצה להיות חברה שלי ואני כזה כן בטח אתה צוחק עליי והוא נשבע שהוא רציני אבל אני צחקתי עליו.
הוא אמר לי שהוא חושב שאני יפה נחמדה מצחיקה ושאל מה אני חושבת עליו אך אמרתי לו שאני לא אומרת כי קודם כל אני מתביישת ולאחר שהיינו תקועים ככה שעתיים בחוץ אמרתי לבסוף שאספר לו בפייסבוק.
נשכבנו על הדשא ודפקנו על החלונות שיפתחו לנו אבל הם צחקו עליינו.
איתי ורון אמרו שלאיתן יש הזדמנות להכנס *רק לא* אך הוא החליט שהוא לא נכנס בלעדי.
לבסוף כשניסינו לתפס דרך החלון הם מחצו אותו אבל לבסוף הוא הצליח להכנס ואני נשארתי בחוץ והמשימה שלנו הייתה לנסות להכניס אותי הם היו 2 מול אחד והוא פשוט כל דקה פתח את הדלת או את החלון כדי שאכנס לבסוף הצלחתי.
לאחר כ- 4 שעות נפרדנו והוא הלך לביתנו אך לפני הוציא ממני הבטחה שאספר לו מה אני חושבת עליו בפייסבוק- הבטחתי והוא הלך.
בערב התחברתי למחשב והוא כתב לי :