סיפור אהבה בלתי צפוי-פרק 6

ישבנו בסלון מעט,לאחר שדניאל הצהיר בפניי על אהבתו הרומנטית.
הוא באמת מאוהב,כך נוכחתי לדעת.איני רוצה לפגוע בו.בבחור המקסים,המתוק הזה שהיה שם בשבילי,תמיד ברגע שהייתי זקוקה לו.הוא היה איתי,כשנפרדתי מהחברה שלי ועזר לי לעבור כל יום.כמו מין מלאך,שומר שנשלח להגן עליי.תמיד הגן עליי בכנפיו הצחות כשלג.פחדתי מאוד,לפגוע בו.לשבור את הלב המדהים הזה.אייני יכולה לגרום לו כאב.
מכוסים בשמיכה,כשזרועו מחבקת אותי..הוא הביט בי,במבט רציני,חודר.הוא היה כל כך רעב למגע.
"..אני אוהב אותך,"הוא אמר שוב,מתנשם.ליבו הלם בכח.הוא ליטף את פניי,חשתי בשפתיו המתהדקות על שפתיי..התנשקנו.
עד כי..
"לא!"קטעתי את הרגע הזה בשיאו.
"מה קרה?"נבהל מהתגובה שלי.
"אני לא יכולה לעשות את זה.."נאנחתי.."אני לא רוצה לפגוע בך."
"מאיה.."לחש..מעביר ידו בשערי..עייניו ריצדו.
"אתה יודע,שאני לא כמוך..אני עלולה לעשות משהו שיפגע בך."אמרתי כשדמעות בעיניי.
"אז,למה את בוכה?"אמר.."את יודעת שאני לא מסוגל לראות אותך בוכה.זה קורע לי את הלב."
"כי..אני.."נאנחתי..
"דיי,מתוקה שלי.."אמר מוחה את הדמעות מעייני,מחבק אותי חזק.
כשבתוכי חשתי צמרמורת אדירה.ולא יכולתי להפסיק את הדמעות שפרצו ממני.
אוליי אני,באמת מאוהבת בו?אייך ייתכן?
"..אני לא אמורה להיות איתך."אמרתי,"אני.."
"לסבית.אני יודע."המשיך את המשפט שלי.
אבל הלב,הוא בוחר אחרת.בצורה מפתיעה.
ידעתי הייכן שהוא,שצפוייה לנו דרך ייסורים.זה הולך להיות קשה.צפויים פה ושם כמה כאבי לב.בתוך תוכי,פנימה,הייתי ככבר כל כך מבולבלת.בקשר לזהות המינית שלי.אני בעצמי לא האמנתי..אוליי אני בכל זאת,מתאהבת בו? למרות הכל?..אולי,אני לא לסבית אלא בי-סקסואלית,שמעדיפה גם וגם?
מישום מה,הוא יקר לי מאוד,הבחור הזה.הוא המלאך המקסים שלי..אם להודות באמת,אני אוהבת אותו.
אבל ,בצורה רומנטית?אוליי.