סיפור אהבה בהוואי-פרק 7

מאוחר יותר,ירדתי ללובי.מחכה לחברתי.
ישבתי על אחד הכורסאות שם.
בחור צעיר בחליפה יפה ישב קרוב אליי.
אם לומר את האמת,הוא נראה מדהים.יפה תואר.קשוח.
"עלמתי?"פנה אליי.
"מה?"שאלתי..
"אם את מחפשת רומן.זה בהחלט לא המקום."פנה אליי.
"מי אתה,ואייך אתה מעז??"קראתי.
"שמי קייל."הציג את עצמו,"ואני מכיר את הגבר הנשוי איתו את מסתובבת."
"אתה חצוף! אתה יודע את זה?"קראתי בעצבים.
"אולי.אבל,באתי כדי להזהיר אותך.אני לטובתך."אמר קייל.
"אתה סתם חרמן שמנסה להתחיל איתי!"קראתי.
"אני העו"ד של אישתו."אמר הבחור הצעיר,שמשהו בו כבש אותי.
"כן??..אז מה אתה יכול לספר לי עליו?"שאלתי.
"הוא מניפולטור.אל תאמיני למילה שהוא אומר לך.הסיפור,על הבן שלו.לא היה ולא נברא.יש לו ילד בן 12, ג'ונתן בריא כשור.ובת בת 8,סטייסי.הם לא יודעים דבר על הרומנים של אבא שלהם."סיפר לה קייל.
"מה??"קראתי,לא מאמינה,"עכשיו אני מבינה למה הוא בא לכאן.."
"נפלת קורבן.הוא רק מחפש רומנים מהצד וכבש אותך באחד מהסיפורים שלו."הוא הוסיף לומר לי.
"זה בטח חלום רע !"קראתי,מנסה לעכל מה שסיפר לי.
"אם את מעוניינת לתבוע אותו על מרמה,אני הכתובת."אמר,נותן לי כרטיס ביקור."או אם סתם בא לך לדבר עם מישהו ולשפוך את הלב."
הכנסתי את כרטיס הביקור לכיס שלי .כשלפתע,קלטתי את כריס מתנשק עם נערה אחרת,אדומת שיער.רק אז,הבנתי.הבנתי שקייל דיבר אמת.לא רציתי לעשות סצינה בלובי.כן,רציתי לפגוע בו בדרך מתוחכמת.שלא יחשוב שאני איזו פרחה.
נשכבתי על המיטה פורצת בבכי.התמלאתי גועל נוראי,ובמשך מספר דקות הקאתי את נשמתי.
אני לא מתכוונת לוותר לו.עליי להיות חזקה.
הייתי כל כך המומה ממה ששמעתי על כריס.שהתגלה לי כעת כנוכל דו פרצופי.
מאוחר יותר,ישבנו אצלו במרפסת.כריס נגע בי.בכל נגיעה התכווצתי כולי,מתמלאה גועל.
"מה יש לך היום?"הוא שאל אותי,כשאני מתאפקת בתוכי שלא להקיא עליו.
"סתם.."אמרתי,מתכוונת לשבור לו את הלב לחתיכות.כמו שעשה לי."אני לא מרגישה טוב."
"מתוקה שלי..בואי,אני אגרום לך להרגיש יותר טוב.."אמר.
"מספיק עם ההצגה המזויפת הזו."אמרתי.
"מה??"התפלא כריס.
"אני יודעת עלייך הכל.אני יודעת על ג'ונתן וסטייסי,הילדים שלך."אמרתי כועסת.
"תני לי להסביר.."החל רודף אחריי לדלת.
"אין מה להסביר.הכל נגמר בנינו."אמרתי,כשדמעות חונקות ומדגדגות את גרוני.
"מאיה.."אמר,אוחז בידי,כשאני מנתקת את ידו ממני…
"תפסתי אותך על חם עם איזו ג'ינג'ית אחת!"קראתי..
"אנה?"שאל,"היא ידידה שלי.."
"מעניין..גם איתה שכבת והבטחת לה הבטחות מופרכות?"קראתי בכעס.
"אוקי,מעדתי..אבל אני אוהב אותך.ואת יודעת את זה!"קרא בקול שבור.
"כפי שמישהו כבר אמר פעם:"אהבה לא יכולה להתקיים במקום שאין אמון."אמרתי בפניו.
"שיננת את "פסיכה וקופידון.."אמר בפניי.
"לא,"אמרתי,"זה ההגיון שלי שמדבר מגרוני."
עזבתי את הסוויטה שלו.עצובה..
אם לומר את האמת,למרות הכעס,עדיין אהבתי אותו.
התפתתי להתקשר לקייל.הייתי עכשיו יותר מכל לידיד בכדי לשפוך את ליבי בפניו.
למרות שלא הכרתי את קייל.הוא נראה לי אדם שאפשר לסמוך עליו.
חייגתי את המספר שלו.
"הלו?"ענה קייל מצידו השני של הקו.
"קייל?"שאלתי.
"כן..מי זו?"שאל.
"הנערה מהלובי."הצגתי את עצמי.."שמי מאיה."
"קרה משהו?"שאל.
"לא."עניתי,"תהיתי אם אפשר להפגש איתך,על כוס קפה?"
"בכייף."ענה,"בנוגע לעסקים..או?"
"לא.אני סתם,חייבת לדבר עם מישהו."עניתי לו.
קבענו להפגש בלובי לכוס קפה.
כריס היה בחור נאה.אבל,קייל היה בהחלט מרשים ויפה תואר.היו לו עיניים מדהימות.