סיפור אהבה בהוואי-פרק 32

בוקר.
קרני השמש חדרו מבעד לחלון.
ישבתי,אוחזת בידו של קייל המתוק שלי,מבחינה לפתע שזוג עיניי התכלת שלו נפתחות.
"היי.."אמרתי מחייכת אליו,כשהוא מחייך אליי בחזרה.
"היי,"ענה לי בחיוך.
"אייך אתה מרגיש?"שאלתי,לוחשת,כשהוא נוגע בפניי.מרים את ידו,שהייתה מחוברת לעירוי ומעבירה אותה בשערי הארוך..
"קצת כואב לי בחזה.אבל אני בסדר.."ענה בחיוך.
"נפצעת.כריס ירה בך."סיפרתי לו.
"כל עוד אני איתך,הכל בסדר מתוקה שלי.."אמר בקול עדין.
"פגשתי את אחותך."סיפרתי לו.
"אנה.היא פה?"שאל אותי.
"היא נסעה הביתה.הבטיחה שתשוב בערב."הודעתי לו.
"אין לך מושג כמה זמן לא ראיתי אותה."אמר קייל,"אולי חצי שנה."
"אנה סיפרה לי על אימא שלכם."התחלתי לומר.
"אני לא רוצה לדבר עליה."אמר קייל בפניי.כן,נדמה היה לי כי נגעתי בנקודה רגישה.אימא שלו נפטרה מסרטן.קייל היה מאוד קשור אליה.הוא מתגעגע אליה מאוד.הוא איבד אותה.גם הלב שלו שבור.
"זה כואב."הבנתי.
"כן,"ענה קייל,"אני אודה לך אם לא נדבר על זה."
לפתע הבחנתי במבט העצוב המתגעגע על פניו היפים של קייל. היה זה מבט של כאב.כואב לו.רגע קל של מבוכה ליווה את הרגע הזה.שנינו לא ידענו מה לומר באותו רגע.
"קייל,אני מצטערת..לא ידעתי.."אמרתי בפניו,כשהוא בולע את הרוק שלו.
"זו לא אשמתך,מתוקה.."ליטף את פניי בסלחנות.
שתקתי בעוד קייל מביט בעיניי בעיניים בורקות ומלאות אהבה.
בעוד כריס,שמאושפז במחלקה הסגורה מרותק גם הוא למיטה.קשור למיטה בכדי שלא יוכל לפגוע באיש.הוא קיבל זריקות הרגעה.הצמידו לו פסיכיאטר,מהטובים ביותר.כל זאת בכדי שעוד מספר חודשים יהיה כשיר לעמוד למשפט על הדברים הנתעבים שעשה.
שכן,זהו אינו ניסיון הרצח הראשון שלו.מסתבר,לפי דבריו של קייל שהוא כבר היה מעורב ברצח,בעבר.
דגימת ד.נ.א שלו,נמצאה בזירת הפשע.הייתה זו נערה צעירה,איתה ניהל רומן סוער.
הם שהו במלון דרכים וכעבור יומיים היא נמצאה ללא רוח חיים על המיטה.
כשילדיו התמימים לא יודעים דבר על מעשיו של אביהם.
לאחר אחד הטיפולים הנפשיים שעבר הוא החל לחוש ברע.
כריס ניגש אל המראה,מביט בעצמו.הוא חש כאבים עזים בחזה,והחל לראות דברים.
"אלוהים מעניש אותך!"אמרה לו בבואתו במראה,"אתה אדם רע.סאדיסט!"
כריס החל מתנשם,כשהוא בעצם,עובר אירוע לב.צוות חירום ניגש לחדרו.
"המטופל הזה מאבד הכרה!"קרא אחד מאנשיי הצוות,כשאחר,מודד לו דופק צווארי.
" זה הלב שלו! המטופל עובר התקף לב!"קרא איש צוות אחר כשהם מפנים אותו לטיפול נמרץ.
הוא ידע,שזה סימן מלמעלה.
סימן,שעליו לחזור בתשובה.
איש לא מבני משפחתו לא ידע על מצבו.
התקף הלב שעבר היה דיי חמור.הם רצו איתו ישר לחדר הניתוח.
בזמן שלא היה בהכרה,הייתה לו הארה.כאילו,איזה שהוא מלאך דמיוני אמר לו שזה הזמן לשנות את דרכיו,לפני שמחלת לב תהרוג אותו.לא היה לו מושג,שיום אחד,בגיל 30+ הוא יצטרך להצטרף לכנסיה.
כשהתעורר,בחדר לבן הביט סביב ולא הבין מספר רגעים הייכן הוא נמצא.
"מה קרה לי?"שאל את האחות שטיפלה בו.
"הרגע,"אמרה האחות מסדרת לו את העירוי עם התרופות שקיבל.
"אני דורש לדעת..מה קרה לי?"שוב שאל.
"אתה בטיפול נמרץ.היה לך אירוע."סיפרה לו.
"אירוע?"התפלא,"איזה אירוע?..התקף פסיכוטי?"
" עברת התקף לב."סיפרה לו האחות,מודדת לו לחץ דם.
"מה??"קרא,הדוקטור הצעיר.
"הרגע.."אמרה לו שוב,"עלייך להרגע".
"אלוהים שלח לי אזהרה."אמר מביט בה.
"כנראה.."אמרה האחות הצעירה,"עליך לשנות את ההרגלים שלך.במיוחד עם מחלת הלב שלך."